פרידה וגירושין: מה לעשות?

אני בת 26 ובן זוגי בשש שנים האחרונות בן 28. הכרנו בצבא ומאז פיתחנו מערכת יחסים חמה ואוהבת שמושרשת על המון אהבה וחברות מאוד חזקה.לאחר שנה של זוגיות חבר שלי נפרד ממני בלי לתת הסבר כלשהו ובתהליך שכאב מאוד לשנינו. תחילה הייתי שבורה לחלוטין אך לבסוף התחלתי לצאת עם גברים אחרים, לאחר שלושה חודשים יצא לנו להיפגש וקרה שחזרנו (שנינו רצינו לחזור אך אני יזמתי את המפגש המחודש..).מאז ניהלנו זוגיות במשך חמש שנים נוספות, טיילנו ביחד בחו"ל כשנה ובחצי שנה האחרונה עברנו לגור יחד. לי המעבר למגורים משותפים היה חשוב יותר ועזבתי את העיר בה אני סטודנטית ועברתי לגור איתו מה שגרם לי לפצל את חיי לחצי , יומיים בשבוע אני גרה בעיר אחרת ושאר השבוע איתו. באזור שלו מצאתי עבודה, תחביבים והתחלתי לנהל שם חיים.בנוסף אני מבחינתי התחלתי לדבר איתו הרבה על חתונה וחשבתי שאנחנו באותו הכיוון.לפני כמה ימים הוא בא אליי ובפתאומיות מוחלטת עבורי הודיע לי שהוא לא מרגיש שהקשר הזה הולך לחתונה ושהוא רוצה להיפרד.אני חייבת לציין שהוא סובל מקשיים נפשיים ונמצא בטיפול פסיכולוגי זמן רב וחש חוסר שביעות רצון מהרבה תחומים בחייו. אם זאת תמיד חשבתי שאיתי טוב לו ולא היה לי שום חשש שהוא יחליט לסיים את הקשר איתי.מאז ההחלטה על פרידה היינו הרבה ביחד ושנינו מאוד כואבים. הוא בוכה הרבה ונראה שההחלטה מאוד קשה לו. אנחנו מאוד קשורים אחד לשני ושנינו מרגישים שהשני הוא המשענת שלנו. בנוסף יש בינינו אהבה גדולה. הוא טוען שהוא אוהב אותי ושטוב לו לגור איתי ושהוא לא רואה בעיה בקשר הוא פשוט לא רואה עתיד..ניסתי להציע לו שנלך לייעוץ זוגי או שבינינו ננסה לפתור את הסיבה לכך שהוא מרגיש דברים כאלה ואולי נצליח להציל את הקשר אבל הוא משוכנע שאין טעם בכך.קשה לי להבין איך הוא מוכן לזרוק ככה שש שנים ובנוסף פרידה זו מאוד מזכירה לי את הפרידה הקודמת שלנו בא הוא מהר מאוד התחרט וחבל לי לעבור את כל הכאב אם בכל מקרה הוא ישנה את דעתו..הייתי רוצה לשכנע אותו שבזוגיות פותרים את הבעיות יחד ולא שומרים אותם בבטן ומוציאים אותם החוצה רק כפרידה. אני חייבת לציין שגם לי יש ספקות לגבי הקשר הזה אבל אנחנו אוהבים ובנינו זוגיות יפה שלא בונים כל יום וחבל לי לוותר.בנוסף אני מרגישה קושי רב בגלל הויתור האדיר שעשיתי במהלך המעבר למגורים משותפים , במיוחד כי כרגע אני לא יכולה לעזוב את העבודה ואני נאלצת להישאר לגור רחוק מהמקום בו אני סטודנטית.

מורן יקרה,
את צודקת. זה אכן מרגיש מאד לא הוגן שלאחר שאת עושה את כל המאמץ האדיר שלך, הוא בא ומבקש להיפרד, ובעצם אפילו בלי נימוק ראוי שאת יכולה להאמין לו. כי מצד אחד הוא אומר את מה שהוא אומר, אבל המעשים שלו אומרים משהו אחר. זה מבלבל, וזה משאיר תקווה שאולי הוא יצליח להתייצב בתוך הזוגיות ולא מחוץ לה. אלא שאיני יודע מהן סיבותיו, ולכן קשה לי לדעת מה הסיכוי שלכם כזוג. אני יודע שזה בעיקר מה שאת רוצה מני, אבל אין לי כלים לעזור לך בזה, כי איני מכיר אותו. יכול מאד להיות שעוברים בראשו דברים שאינך מודעת להם. יתכן שבסופו של דבר יקרה מה שקרה בפעם הקודמת, אבל גם יתכן שלא. העובדה שהוא בטיפול אומרת גם שכאשר הוא מגיע להחלטות, הוא שקל אותן ומרגיש, אולי, שיש לו גיבוי. הוא כבר לא לגמרי לבד בהחלטות קשות, שזה אומר שאולי הוא יעמוד מאחוריהן באופן יציב יותר. עברו רק כמה ימים – פעלי לפי התחושות שלך, ואם את חושבת שיש עדיין סיכוי שהוא יתהפך מחדש, נסי לעזור לו. ואם זה לא יילך – למרבה הצער, תצטרכי להתארגן מחדש, לא רק בצדדים האדמיניסטרטיביים, אלא גם בצפי ובהתנהלות של עתידך.