פרידה וגירושין: התמודדות עם ילדים

שלום
אני פרודה מבעלי כחודשיים.הוא לא בבית חודשיים עקב משבר מתמשך . 2 ילדים ואני בהריון חודש 4.מחודש ספטמבר הוא לא גר בבית והחודשיים לא היו קלים אך מעצימים כי למדתי על עצמי המון.אני חוויתי ממנו אלימות מילוילת והמון מילים לא במקום עד שלא יכולתי. אין תקשורת טובה בכלל .מה שהיה בחודשיים הללו שהוא מגיע לקחת את הילדים כמה שניתן ואפשר ובכיף כי אני שומרת על הילדים שלא יחושו עזובים או נטוישם.כשבא לקחת הוא עולה יושב מוריד את הזבל מידי פעם עושה קניות ומחזיר אותם .זה היה בחודש האחרון יותר נכון. בחודש לפניו הוא ניסה לחזור אך לא יכולתי הוא הרס אותי עם המילים והיה לי טראומה ממנו.כיום שהוא בא לקחת אותם אין לי אהבה אליו או רצון להישאר איתו...מרגישה שיש פיל גדול וענק בחדר .קיבלתי החלטה זו בהריון וקשה לי לחוות הכל לבד הוא לא שאל לשלומי ואיך התינוק בבטן אך זו החלטה שקיבלתי .החלטנו לסיים אך זה תקוע כזה כאילו אנו חוששים או לא יודעת מה.טיפול לא בא בחשבון כי אמרתי לו לפניי חודשיים כל עוד אינו הולך לטיפול עם עצמו ושליטה בכעסים אין מה לחזור ולא עשה זאת.כך שלא אחזור למה שהיה לעולם .ילדיי הקטנים בני 6 5 יודעים שאבאב עוזר לסבתא המון בבית לכן לא איתנו אך עברו חודשיים ........מה עליי לעשות ?הם מרגיישים טוב וגם אני יחסית ורוצה לסגור את הדלת הזו בחיי אך יש חששות.........לא רוצה שיחשבו שזה ככה ומתי הגיענ הזמן לספר? אם אנחנו עדיין בתחום האפור.?

רומי יקרה,
אם החלטת ואם יש ביניכם הסכמה על כך שאתם נפרדים, אתם בזה יוצאים מהתחום האפור, וצריכים להתייעץ עם פסיכולוג/ית של ילדים בשאלה איך לומר להם ואיך לעבור את התהליך הזה איתם, ורק לאחר מכן לומר להם. אבל אין לכם הרבה זמן, כי מתישהו בקרוב ייגמרו לכם התרוצים.אם הסיבה היחידה שבגללה אתם לא הולכים לטיפול היא שאת רוצה שילך לטיפול בעצמו כדי לשלוט בכעסים שלו, אני יכול לומר לך שסטטיסטית את עושה טעות. בזה אני אומר שיתכן שאת צודקת ושהוא מחוייב לעשות זאת, אבל אני מכיר מספיק מקרים שבהם זו היתה האמירה שנאמרה, אבל הטיפול הנכון הוא בשניים. א. כי מטיפול כזה יהיה לו קל יותר לטפל בכעסים שלו, בין אם בעזרת המטפל הזוגי שלכם (בנפרד או ביחד) או לקבל הפנייה בנפרד. שיחה עם מטפל יכולה בדרך כלל לעזור לו לקבל הבנות שהוא צריך לעשות זאת, וגם את ההבנה שאם יעשה זאת יש תקווה לקשר שלכם, ושני הדברים נדרשים כדי שירצה לטפל בזה. ב. כי פעמים רבות דיאלוג זוגי נכון יכול למתן את הכעסים עד לנקודה שבה טיפול בכעסים שלו יהיה אפשרי, נכון וקל יותר, וגם הנכונות שלו לעשות זאת תהיה רבה יותר. כרגע, יתכן שהוא אומר לעצמו, כפי שרבים מהאנשים המתקשים לשלוט בכעסים שלהם אומרים: אבל רגע, זה רק כי היא מעצבנת אותי, אחרת זה לא היה קורה ואני בכלל אדם רגוע מאד. אם כרגע הוא שם, ואת משאירה אותו שם מבלי לתת לו איזה שהוא שלב בסולם, אז התחום האפור יסתיים מהר מאד.

היי , לדבריו אני זו שרוצה להתגרש וההחלטה היא שלי, היא מנטרל א עצמו לגמרי המעינייןם. רומס ומשפיל ולא מבין למה בורחת ממנו.זה מה שהיה בהתכתבות האחרונה- מלא האשמות שלא כך אני חשה ולא עוול בכפי. פלא שאני רוצה לברוח?מהאתרוצה ממני אמרתי לך אל תשלחי לי הודעות מיותרות ,רצית להתגרש תתמודדי.אתואבא שלך רציתם לפרק תתמודדואתלעולם לא תאהבי גבר כל עוד המשפט הזה בראש שלך " לא תלויה באף גבר את הסיבה שאת לא מעריכה ולא מכבדתלא טרחתלבוא להגיד לגעת לך בבטן לא טרחת להגיד מתי הבדיקות שלךכולךשנאההמון שנאהאנחנו( משפחתי) פנינו לשלוםאתבמלחמה עם עצמךאתבוחרת להיות מושפלת כי לרגע אם אני מעיר לך או מבקש משהו ממךאתמרגישה קטנה וזה לא יקרה כיאתאישה חזקהישלאבא שלךניסיוןמשחקת אותה פופאיישלךשריטה על זוגיותאבא שלךיזם את הפרידה הזו ויש לו חלק במה שעובר על הילדים שלךגיבורים שניכםאבא שלךנתן לך אור ירוקמה גם עכשיואתלא מאמינה מה נסגר איתך? יש משהושאתמאמינה למשפחת ***אתמנסה לגרום לנו להאמין לטירוף שלךאתשונאת אותנו ואת מנסה להפיל עליי את הגירושים אז לכי תתקשרי לאבא שלך ותגידי לו תודהבחיים לא ראיתי שנאה ואנטיות כזאת.לכי לטיפול פסיכאטריאתבן אדם מטורףאםאתרוצה מלחמה תתחילי עכשיו לחפש עודאתבושה כבר אין לך מה להגיד ממציאה דברים

רומי יקרה,
לפי מכתבך האחרון אני מבין שאת רוצה שאומר לך שהוא לא בסדר. אז הנה, אני אומר שהוא לא בסדר. אבל לעובדה שאת צודקת, ושהוא לא בסדר, צריכה להיות משמעות. מה תעשי עם העובדה שאת צודקת? את צריכה לבחור דרך, כי אחרת את נשארת במקום.לכך היה מכוונת תשובתי הקודמת. אנא קראי אותה שוב.