פרידה בגיל צעיר: אל תיקח ללב

שלום
לך דקר אורן, אני פונה אליך לגבי מספר בעיות שמציקות לי: אני בן 21 הייתי בקשר 4 שנים עם בחורה עד שהעיפה אותי ואני כשנה פרוד ממנה , ואני מרגיש שהפסדתי את כל הגיל של הלימוד בנושא תקשורת עם בנות, ז"א אני רוצה לדעת איך להתחיל עם בחורה כי אני מרגיש שביטחון עצמי שלי נפל, יש לציין שאני נראה טוב , בעעיה נוספת אצלי: בגלל שהייתי משועבד 4 שנים אז הכל היה אצלי בקשר לקחת ללב הלב היה יותר קשור מאשר הגוף ז"א ששהשפעה של זה כיום היא למרות שאין לי אף אחת אני לא כל דבר ללב למרות שאני לא אמור עם זה עם בחורות ואם זה בעבודה או כל דבר אחר אני לא יודע איך לא לקחת ללב,וזה מפריע לי מאד כי אני נפגע המון, וגם זה נשמר בלב,לכן אני יודה לך אם תוכל לייעץ לי על כך.תודה ושבת שלום.

יקיר יקר,
ראה, לבנים רבים בגילך עוד לא היתה בחורה אף פעם. רק למעט גברים צעירים בגילך יש הסטוריה של חברות שהחזיקה מעמד כל כך הרבה זמן. אז אמנם גודל המדגם שלך, להצלחה או לכשלון, הוא "1", כי מדובר רק בבחורה אחת, אבל מדובר בהצלחה גדולה, ביחס לגיל. העובדה שזה נסתיים בשלב הזה אינה צריכה להדאיג אותך יותר מדי, או לפגוע בבטחון שלך, מכיוון שבהחלט יכול להיות שזה קשר מוקדם מדי. מעטים הקשרים בגיל 15 שמחזיקים מעמד כל כך הרבה זמן, ועם סיכוי קטן מאד להחזיק "לכל החיים". אם היא לא היתה מחליטה להפסיק את הקשר, בהחלט יכול להיות שעוד 4 שנים נוספות, אתה היית רוצה לדעת "מה עוד יש?".מה שאני אומר הוא שחוסר הבטחון שלך אינו מוצדק, ככל הנראה, אבל גם שהוא מובן, כי לא התנסית עם בנות נוספות. אל תיקח ללב שאתה לוקח ללב. לדעתי זו תכונה טובה, שגם אם תכאיב לך מדי פעם, היא תוכל לעשות אותך ואת בת הזוג שתתאים לך, מאושרים. אחד הדברים שחסרים לנשים בגברים הוא, פעמים רבות, הצד הרגשי. קח ללב, גם אם אתה נפגע. זה רק סימן שאתה חי, ושאתה יודע לחיות. רק שמור להטות את הרגשות לעולם הרגשות החיוביים (אהבה, חמלה, צחוק), ולא לשליליים (רחמים עצמיים, דכאון, כעס, טינה). ואם לא תדע איך, ואם לא תדע לצאת לחברה ולחוות חוויות, לעשות ספורט ולהתחזק מנטלית ופיזית, זה אולי יהיה המקום לתהליך פסיכותרפי, אם תהיה מוכן להשקיע בכך.