פרידה או נישואים: מה באמת מתאים לך?

אני נשואה לבעלי כבר 12 שנים.אני מרגישה שאני לא אוהבת אותו אלא רק רגילה אליו.אנחנו משדרים על ספירות שונות בהרבה תחומים.ואני מרגישה שזה נגמר.הוא טוען שהוא אוהב אותי מאוד אבל אני לא אמרתי לו אני אוהבת אותך כבר שנים!הוא אדם טוב ואבא טוב וכרגע אני מרגישה שרק בשביל הילדים אני "סוחבת".יש לציין שהוא בנאדם עם נטיה לדיכאונות אני בנאדם יותר שמח ואופטימי הוא רואה רק שחורות בכל דבר.ואני ממש שונאת את זה!הוא גם נלחץ מהר מדברים ומלחיץ אותי ואני כבר מרגישה שאני לא יכולה יותר! חוץ מזה האקס שלי רוצה לחזור אליי אחרי כמעט 16 שנים שלא ראיתי אותו ויש לציין שהיינו מאוד מאוהבים נפרדנו רק בגלל שהייתי בת 19 והוא 27 והייתי ביישנית ומבולבלת והוא רצה מישהי יותר בוגרת. עכשיו השנים עברו והשתנינו אני עכשיו בת 35 והוא 42 והדבקנו פערים ואפילו עכשיו יותר כיף לנו לדבר ויש לנו הרבה על מה לדבר. והוא כל הזמן אומר לי שהוא עשה טעות ולא התחתן איתי מזמן והוא 16 שנה לבד ואני אהבת חייו כמובן שגם בשבילי הוא אהבת חיי.מה דעתך? האם לעזוב את בעלי או להשאר בשביל הילדים?

מיכל יקרה,
אם את רוצה לעזוב את בעלך, קחי בחשבון שהגיוני שהקשר עם האקס שלך לא יעבוד. את לא מכירה אותו מספיק טוב. זה היה לפני 16 שנה, כשאת היית בת 19, ותפיסת העולם שלך היתה אחרת. לא ידעת על מה להסתכל אז. את לא יודעת גם היום איך הוא מתנהג בעיתות לחץ, איך הוא יתמודד עם כך שיש לך ילדים עם צרכים משלהם, ושלא תהיי כולך שלו, או כשיהיו לכם צרכים מנוגדים, ואיך הוא יהיה בקרב המשפחה שלך, ואולי גם לא איך תהיה המיניות ביניכם, ואת אפילו לא יודעת עד כמה הוא באמת רוצה, או שאולי את ריגוש חדש בשבילו, ואם הוא עקבי ויציב. לכן, השאלה היא קודם כל אם את מעדיפה להיות לבדך, כגרושה, או עם בעלך כנשואה. לא מעט נשים (וגברים) עזבו את מסגרת הנישואים שלהם בשל הבטחה, רק כדי לגלות מאוחר יותר שההבטחה לא קויימה. אם את באמת מוכנה גם לאפשרות הזו, ולא מוכנה לנסות ולשפר את הנישואים שלך, ואם צריך – בעזרת יעוץ זוגי, אז עשי כרצונך. אני לא בטוח שזה מה שאת רוצה, כי העובדה שאת חושבת על זה התעוררה רק בעקבות המחשבה על אלטרנטיבה זוגית, ולא נבחנה מול האפשרות להיות לבדך.