פרידה או ייעוץ זוגי? מה טוב לילדים?

ד"ר חסון שלום,
לפני שנתיים יזם בעלי פרידה בנינו, אמר שאוהב אבל משהו חסר , הרגיש משהו עלפי צעירה בת 24 בעבודה , לא התווכחתי ולא נלחמתי למרות שהייתי בהלם ואהבתי אותו ממש, אמרתי לו: לך על זה , לא מחזיקה אותך לא מאושר איתי. לצעירה לא היה עניין בו והוא החל מחפש צעירות ויפות באתרי אוקראיניות.בינתיים , אחרי 3 חודשים של ייסורים (כל זה קורה מחוץ לישראל) התחלתי לצמוח באופן אישי, בעקבות התאהבות מפתיעה בישראלי ,הבנתי שאני יכולה לאהוב אחר מבעלי , מכאן מתחילים להשתנות הכיוונים - הבעל רוצה לחזור , אני לא , והכל נעשה ברוח טובה ותוך שמירה על כבוד הדדי, נסעתי לישראל , נפגשתי עם האהוב - לא משנה למה, הקשר עם האהוב לא הלך טוב, בכל זאת נשארתי כשנה רחוקה מהבעל, אני עודדתי אותו להמשיך לכיוון החלום שלו: צעירה , קנה כראיסים כבר לנסיעה למועמודותיו ויום לפני ביטל טיסתו, המשיך לבקש ממני לתת הזדמנות וכדומה , לבסוף היום אני כבר שבועיים כאן, חזרתי לתת הזדמנות לנישואים הללו, יש שינוי קל ביחסי אליו מאשר בכל נקודה אחרת בשנתיים הללו , אבל אני לא מצליחה לראות אותו יותר כבן- זוג שלי, ביומיים הראשונים נגענו והיה בסדר, הוא הרבה יותר נלהב ממני (לפני הפרידה גם אני אהבתי סקס איתו), יש לו ציפייה להתלהבות ממני , לגילוי אהבה ועוד, אני מנסה וממש לא מצליחהההההההה, אני כמו מתה מבפנים מבחינה רגשית כלפיו, איכפת לי ממנו כאדם , אבל לא מצליחה לאהוב שוב!באצמע התהליך חשבתי שזה שיש לי בלב איש אחר מונע ממני להתקרב לבעלי שוב, היום , אני מודעת לזה שלא יהיה לי קשר עם ההוא ובכל זאת לא מצליחה להתקרב רגשית לבעלי.אני חייבת לציין שמה שבעלי עשה היה בעיתוי שהעצים וביטא הרבה אכזריות,ילדיי ואני שבועיים בסה"כ במדינה זרה לנו , ללא שפה, משפחה ו/או חברים.(הוא נסע לשם 3שנים לפנינו),חזרתי במהלך שבועיים אלה ארצה כיוון שאימי נפטרה , אחרי 10 ימים חזרתי למדינה הזרה וביום זה באותו ערב כשחזרתי ממותה של אימי , בישר לי על הפרידההההה.היחס אלי ואל ילדיי היה גרוע עד שאספתי כוחות ועזבנו את המקום ונסענו לישראל.אני לא מרגישה שאני כועסת עליו , אני אפילו מודה לאלוהים על המתנה בקצה הייסורים, מהתהליך הזה צמחתי בענק , בהרבה תחומים , אני אישה עצמאית, יש לי עבודה בישראל, משפחה וחברות, אני לא תלויה בו כלכלית , למרות שאיתו כלכלית יהיו יותר אפשרויות , אבל האפשרויות לא מפתות אותי, רוצה להיות מאושרת ולהיות בחברות זוגית עם איש שאני אוהבתתתתתתתת.האם השבועיים הללו שאני כאן הם מספיק זמן כדי לדעת ולזהות שמה שמת מת? האם אני חולמת ל משהו שלא קיים?הארותך והכוונתך חשובים לי מאוד, קוראת אותך הרבה,דורית

(הודעה ללא תוכן)

נעה יקרה,
היי מאושרת. חפשי את האושר שלך. אולי כדאי שתתני לו צ'אנס לעוד מספר שבועות (לא יודע, כמה, שבועיים, חודש וחצי - כמה שתרגישי לנכון), ותחליטי. אבל אני מודאג יותר בעניין הילדים שאתם מטרטרים אותם הן בין מדינות, והן בתוך חוסר הודאות שלכם - האם ההורים שלנו יהיו ביחד או לא? מי "אשם"? (וזו שאלה לא טריוויאלית בכלל, למרות שנראה שהוא זה שיזם את הפרידה כדי להיות עם אחרת - הם ישאלו את עצמם מדוע הוא בכלל רצה להיות עם אחרת, ואם זה משהו שהיית יכולה לעשות אחרת - והם יחפשו חסרונות בשניכם כדי להבין). הלימודים מתחילים בעוד חודש או פחות. אולי קחי את זמן תחילת השנה כמועד שבו תדעי כבר היכן להיות, גם אם את ההחלטה הסופית באשר לקשר עם בעלך את יכולה לדחות.ואם את חושבת שיש סיכוי לזוגיות שלכם, חשוב שתלכו ליעוץ זוגי. אם את נשארת בחו"ל (או את כאן והוא שם ואתם רוצים בכל זאת ללכת ליעוץ זוגי) קיימת גם האפשרות שלייעוץ זוגי אונליין- קראי בבקשה על האופציה הזו באתר שלי.