פרידה או המשך? שורשים טובים

היי, קודם כל רציתי להגיד לך שזה פשוט מדהים מה שאתה עושה כאן בפורום, אני יושב קורא ולומד המון על הבעיות שיש לי וגם על כאלה שעשויות לבוא ולומד המון!אני בן 22 הייתה לי חברה עד ליפני חודשיים וחצי בת 21, היינו ביחד כמעט שנתיים, זה הקשר הרציני השני שלי ושלה זה היה הקשר הראשון,הייתה בניינו אהבה מאוד גדולה, והקשר היה מצוין, מפרגנים אחד לשניה בהכל, אם זה יציאות וכו', סומכים אחד על השניה ב 1000%, מדברים על הכל, כמעט ולא רבים, חברים באמת!, בסקס יש עליות ומורדות אבל יחסית הוא טוב!גם אחרי כל הזמן ביחד הייתי מרגיש עליה פרפרים בבטן כאילו זה הפעם הראשונה שאני רואה אותה!תמיד היה באוויר שאני הקשר הראשון שלה, ואיך היא תוכל לדעת מה טוב אם היא לא תבוק עוד דברים ניקרא לזה ככה.היא טסה לחו"ל חודש לפני שניפרדנו לחודש ימים, היא חזרה והרגשתי שהיא קצת לא שם ושמשהו עובר עליה, היה בנינו סוג של קצר בתקשורת והרגשתי עם זה ממש רע, דיברנו הרבה והיא אמרה שהיא מרגישה שהיא לא יודעת להעריך אותי מספיק ואת מה שיש שנינו, וחבל שלא ניפגשנו יותר מאוחר בחיים שלנו, היא אומרת שהיא מרגישה שהיא לא מיצתה את הקשר והיא מרגישה שאם ממשיכים אז כניראה שזה עד הסוף והיא מרגישה פספוס שהיא לא חוותה שום דבר אחר וכבר בגיל כזה למצוא את האחד שלה, אם כמה שקשה אני מבין אותה ויודע שאיפשהו היא צודקת כי לא הייתי רוצה שהיא תתעורר יום אחד בגיל 35 ותגיד לי שהיא מרגישה החמצה ואז מה? וגם אני אומר שזה טוב שזה קורא עכשיו ולא מפתאום עוד שנתיים ביחד שכבר מסתכלים יותר על העתיד.בחודשיים וחצי האלה כמעט ולא דיברנו בכלל, היא התקשרה אחרי חודש ומשהו ודיברנו איזה שעה, מצד אחד אומרת שקשה לה מצד שני היא אומרת שהיא מרגישה שזה מהסיבות הנכונות, אני מצידי אם היה לי על מה להילחם הייתי נילחם בשיניים בשבילה אבל אני מרגיש שאין לי יותר מידי מה לעשות וזה התמודדות שלה עם מה שהיא מרגישה. היא טסה לפני שבועיים שוב עם משפחתה ושלחתי לה הודעה שתהנה והיא שלחה לי בחזרה "אתה לא מבין מה הודעה ממך עושה לי, ריגשת אותי מאוד", וקצת קשה לי עם זה כי כאילו מה?? אז איפה את חח?, רציתי לשאול אם זה שאני מתרחק לגמרי ולא מתקשר ולא כלום זה טוב? ואם לדעתך אני צודק שאין לי פה במצב שאנחנו נמצאים בוא על מה להיחלם? תודה מראש!!!

רציתי גם להוסיף שאין יום ורגע ביום שהיא לא עוברת לי בראש, וזה לא קל זה התמודדות פשוט יום יומית עם המצב, הגעגוע לבנאדם שהיה הכי קרוב אליך ועכשיו הכי רחוק ממך הוא פשוט לא נתפס!

מתגעגע יקר,
זו שאלה קשה ודילמה לא קלה. לפעמים התזמון אינו מתאים, למרות שהזוגיות כן. לפחות לכאורה, שכן אתם בתחילת הדרך, ושניכם תתפתחו המון בשנים הקרובות, תגלו תחומי עניין חדשים, יכולות התמודדות חדשות ושאיפות חדשות. לא קל לעבור את כל זה ביחד, ולהישאר ביחד. וזה עוד לפני התחושה שרוצים לגלות עוד גם באשר ליחסים עם בני המין השני. מצד שני, היו מקרים שבהם עקשנות ו"מלחמה על הקשר" הועילה. אבל גם הרבה מקרים שלא, ושהיא דווקא הוליכה לתסכול, ולתחושות קשות מאד זה כלפי זה, בשל הצורך להציב גבולות. אם אתם יוצאים מהקשר הזה בטוב, ועם תחושות טובות, זה יזין אתכם נפשית לעתיד, כמו שורשים טובים שהתפתחו נכון, ובעתיד תחפשו משהו שיהיה טוב לא פחות. זה יבנה את הבטחון העצמי של שניכם, וגם לזה יש ערך, ולא פחות חשוב משל הזוגיות הזו. אחרי הכל, ולמרות הציניות שאולי נשמעת מזה, עם עצמכם אתם נשארים כל החיים, עם בני זוג לא תמיד. אם אתם נפרדים, חשוב שתלמד לעשות זאת נכון, ולחפש דרכים להתמודד עם הקשיים שכרוכים בפרידה ובאכזבה. גם זה חלק מבניית השורשים הטובים שלך.

קודם כל תודה רבה והערכה רבה על שהגבת לי,הפורום שלך והכתיבה בוא היא אחת הדרכים שמצאתי לעבור את זה,אגב גם אני חושב שאם אני זה שיבוא וירצה ואני זה "שהילחם על הקשר", אולי היא תחזור אבל אולי ממקום של אי נעימות או שהיא לא תרצה לפגוע, אבל זה לא יהיה מהמקום שאני רוצה שזה יבוא לה, של הבנה שטוב לנו שמה שיש לנו זה משהו מיוחד, והיא לא מפחדת להמשיך קדימה (לא אומר להתחתן, וזהו החלטנו היום, אלה לא למפחד אם יום אחד זה יתפתח למשהו יותר רציני בעתיד).בגלל זה גם הייתי רוצה שאם זה יבוא, זאת תהיה היא ולא שאני והדברים שאני אומר מבקש או עושה יתרמו לה לחזור אלי.מקווה לכתוב לך פה מתישהו, ולהגיד שהכל טוב איתי ושאני במקום אחר.תודה רבה!!!

מתגעגע יקר,
אני מאחל לך הרבה טוב.