פצצה מתקתקת: מה עושים?

שלום .
אני בן 31 .החברה שלי (בת 31 כמוני) ואני היינו בהתחלה ידידים טובים מאוד. במהלך הידידות יצאתי עם אחרות והיא גם יצאה פעמים אחדות. הייניו ידידים קרובים מאוד במשך 7 חודשים. מבחינתי לא הייתה שם התאהבות.מאוד אהבתי כידידה אבל לא התאהבות והיא עזרה לי המון בהרבה דברים הייתה בשבילי ואני בשבילה.לאחר 7 החודשים היא החלה לומר לי שהיא נמשכת אלי ורוצה לשדרג את הזוגיות ושנהפוך לחברים. אולם אמרה שיש לה מעט הסתיגויות מהקשר (שהיא באה ממנטאליות אחרת שאצלה בבית כולם משכילים והסביבה שלה וגם היא ומשפחה שלי ואני לא ,וגם שאני לא מספיק כריזמטי עבורה). אבל לבסוף היא זו ששידרגה את הקשר והפכנו להיות זוג.בחודשיים הראשונים הכל היה דבש!!חוץ מדבר אחד ,היא לא טרחה לקחת אותי להורים שלה כיוון שידעה שיביעו את התנגדותם כי מעדיפים שיהיה לה בן זוג רופא/מהנדס/עו"ד .זה מאוד הפריע לי אבל לא לחצתי.במהלך החודשים הנ"ל (4 חודשים) כזוג היא אמרה לי שהיא אוהבת אותי וכו'.בחודש האחרון היא כבר לא הביעה את רגשי אהבהתה ומעט התרחקה ופעמיים שהיא "דפקה לי ברקס" כלומר אמרה שרוצה להיפרד כי היא לא שלמה איתי ואולם חזרה בה .רק שלאחרונה היא אומרת שהיא לא מצליחה להבין איזה סוג של אהבה יש לה אליי ואולי זו לא אהבה רומנטית (אגב אנחנו מקיימים יחסי מין והכל) היא צריכה זמן להרגיש יותר דברים .אני לא מצליח להבין איך התהפכו היוצרות -כלומר בהתחלה היא חיזרה אחריי ואני לא רציתי ואח"כ התהפך.ועכשיו אני לא מרגיש היא שלמה איתי!!!!מרגיש כמו פצצה מתקתקת שהיא כל רגע עלולה לעזוב .האם זה נכון לתת לה זמן?האם להאמין לה?איבדתי את המאון בה?כיצד להתנהג איתה? היא כבר לא מביעה רגשות כמו בעבר?מאיין הנסיגה הזו שקרתה לה?האם זה דבר שיכול לקרות?האם היא מתעתעת בי ?

אורי יקר,
יכול להיות שהיא באמת לא רואה אותך כבן הזוג הקבוע שלה, וכאבא לילדיה, אבל בינתיים היא אולי לא רוצה להיות לבד. לא שזה עובד בקלות – להיות בקשר אחד ולרחרח בינתיים את האפשרות ליצור קשר חדש, עד שיהיה. אבל לפעמים יש מי שמנסה. ומכאן, כנראה, תחושת "הפצצה המתקתקת" שלך.היו מצבים דומים שבהם בן הזוג, בעקשנותו, ובסבלנותו, ייגע את בת הזוג שלו עד שהתרצתה, ולפעמים שניהם אפילו יכולים להיות מרוצים אחר-כך. כי מה שעובד במקרה הזה זה אולי הרצון החזק שלו, והצורך שלה להיות מוגנת על ידי אהבה. לא תמיד זה עובד, אבל לפעמים כן. זה סיכון, וזה תלוי בנחישות שלך, וגם ביכולת שלך במקביל להגן עליה, ולא לתקוף אותה כשהיא מתנגדת לך. ותגן עליה טוב יותר אם אתה באמת סבלני, ועם אמונה באהבה שלך.

אני יכולה לספר מנסיון אישי, שאני הבחורה שהגבר פשוט לא הרפה ממנה. אני גם כן זיגזגתי כל הזמן, עזבתי אותו וחזרתי אליו 4 פעמים והוא לא ויתר לי. הוא התרסק מהעזיבות שלי, אבל נשאר איתן מולי.מסתבר שאהבתי את העקשנות שלו, אהבתי את הבטחון שהוא נתן לי שיאהב אותי לא משנה מה. מה גם שאני ממשפחה משכילה והוא לא והפערים האינטלקטואלים בינינו לפעמים מפריעים, אבל זה אפשרי כי בסופו של דבר מה שחשוב זה לעזור אחד לשני בחיים ולא לדבר על ניטשה ומוצרט בסלון אחרי שהילדים הולכים לישון...כיום אנחנו נשואים והורים לתינוק מדהים בן שנה. אני לא אגיד לך שהכל דבש, יש עליות ויש ירידות. סך הכל חיי הנישואין טובים אבל הכי חשוב עבורך הוא שאני יודעת שהיום הוא עדיין מפחד שאקום ואלך והפעם זה עם תינוק.אז אני לא אומרת שמה שקורה אצלנו יקרה בהכרח אצלכם, אבל קבל את זה כעוד סיפור לסטטיסטיקה האישית שלך.בהצלחה !

ניקיטה יקרה,
תודה על השיתוף. מה שמעיד שכל ארוע הוא נקודה ייחודית בסטטיסטיקה, ולכן צריך לפעמים להאמין שאולי אתה לא זה שיושב על הקו הראשי של הסטטיסטיקה.