פערים בזוגיות: איך לגשר עליהם

ראשית תודה רבה ואכן שמי הוא נחמה והאלמונית...אם לא מפריע לך שאמשיך להתכתב איתך דרך הפורום כי אני מתחילה להפנים את מה שאתה מייעץ לי.בניגוד למה שציינת אני לא מאמינה בפסיכולוגיה אני מאמינה בניסיון חיים- כל אחד יקרא לזה איך שהוא מבין.חשבתי קצת לאחר שקראתי את תשובתך והבנתי היכן הבעיה אני אישה חמה יותר, חברותית שתמיד חיבת אנשים וחברה סביבה, זו הסיבה שאני מבלה הרבה ועושה דברים גם משוגעים כל מה שמכניס קצת אדרנליןלדם. בעלי בניגוד אלי מאוש שמרן, לא אוהב להיות עם חברים אלא רק איתי והילדים, מאוד אפטי ושקט (לא לחינם הוא היה בשרות הביטחון..)הוא די צעיר אבל שמסתככמו גבר בן 70 (בהתנהגות ובשקילות הדעת..). אני יותר צעירה בנפשי , למרות היותי בת 33 אני כמו בת 17 (לחיוב לא לשלילה..בכל זאת אניאמא ומשכילה..)איך מגשרים על פער/ניגודיות כזאת? הרי אף אחד לא ישנה את מהותו?

נחמה יקרה,
אל תשכחי שהתאהבת בו כפי שהוא. כלומר, לפחות לפני עשר שנים הוא סיפק את צרכייך והתאים לך. נסי להבין מה היה טוב אז, ושאינו טוב היום. מה השתנה? מי השתנה? אפשר לגשר על פערים אם מוכנים לקבל זה את זו כפי שאתם, ולנצל את היכולות והאופי השונה שלכם לשותפות טובה יותר. ובכך אני מדבר גם על יחסי המין ביניכם. שאלי את עצמך גם אם ומה השתנה בעקבות הבגידה שלך. אין תרופות קסם, ומאמינה או לא מאמינה בפסיכולוגיה, אדם מיומן בעבודה עם אנשים, ועם הדחקות למיניהן, יכול לסייע לך טוב יותר להבין ולחיות עם זה. עם זאת, מותר לך לנסות לבחון את הדברים לבדך.