פער גילאים בנישואין: מוקש זמן

ד"ר אורן שלום,אני בת 35 ובנזוגי בן 60. יש בינינו אהבה, תקשורת וחיבור מדהימים ואנחנו מאד מעשירים אחד את השנייה ופער הגילאים לא בא לידי ביטוי בדברים שאנו עושים יחד. עוד אצליין שאני אישה עצמאית והוא אינו שוגר דדי או אבא שני שלי. לאחרונה, בן זוגי הציע לי נישואים ומוכן להביא עמי ילד. אני אוהבת אותו מאד ולא ממש רואה את עצמי חיה בלעדיו. מאידך, מלחיצה אותי המחשבה שהוא יתבגר מהר, לא יוכל לתפקד ועוד כל מיני דברים שהם פועל יוצא מגילו ונוסיף להם גם את הקולות של הסביבה ושל הוריי בפרט, שלא רואים בקשר הזה דבר מלבד שיגעון. מה דעתך, האם קשר כזה יכול לשרוד? האם צריך ללכת בעקבות הלב ולממש את ההאהבה הגדולה הזו או להיכנע לנורמות חברתיות ולוותר עליה כי היא לא ,נורמלית"? אשמח לתשובתך בהקדם. תודה, רומי.

רומי יקרה,
הגיעה אלי פעם מישהי שרצתה להתייעץ על בן זוג לפני נישואים, ואמרה שהיא לא מחפשת בן זוג "לכל החיים", כפי שכולנו מחפשים, אלא רק כמה שנים טובות, כי ממילא יש כל כך הרבה גרושים כך שלא ברור מה יקרה. ואם יהיה יותר – זה רק בונוס. קחי בחשבון שמבחינתך, המחשבה שלך שהוא יתבגר "מהר", כלומר, ונגיד זאת במילים מפורשות – יזדקן הרבה לפנייך, ובעצם – 25 שנים לפנייך, היא נכונה. בעוד עשר שנים, הוא כבר יהיה בן 70, ובעוד 20 שנה הוא יהיה בן 80, ואת בת 55. כך שזה יהיה כמו להיות עם עוד הורה מבוגר, שאולי כבר יש לטפל בו. זהו מוקש פער הגילאים שהוא קיים, ומתישהו הוא יתפוצץ, והשאלה רק מתי.עד אז, את יכולה לחיות איתו חיים נפלאים. על זמן שאול אולי, אבל חיים נפלאים. סביר שיהיו לכם 5 שנים טובות מאד, ואולי 10, ואחר-כך דעיכה איטית. והשאלה לכן היא האם תצליחי להיפרד, כאשר תצטרכי, בלי לשבור את לבך ואת ליבו, ובלי מאבקים מכוערים שיקלקלו את מה שהיה לך קודם, או, כאלטרנטיבה, אם תרגישי טוב גם אם תטפלי בו עד זיקנה טובה, מבלי שתרגישי שאת מפסידה משהו בחייך, גם אם יגיעה לסניליות נפשית ועוד כמה וכמה אפשרויות של זיקנה שאינן תלויות בנו, למרבה הצער.אני גם מציע לך להסתכל סביבך על נשים שהן מבוגרות ממך ב- 5 שנים, 10 שנים, 15 שנים ו- 20 שנה, כדי לראות עד כמה הן עדיין חיוניות. כפי שאמרתי, זה מוקש זמן. השאלה שתצטרכי לשאול את עצמך היא איך תרגישי אחר-כך.