פער בתפיסת חיים בזוגיות

שלום,
אני נמצאת במצב מאוד לא נוח!
כבר תקופה ארוכה שהתרחקתי מהמשפחה המורחבת שלי כיוון שהם עשו משהו שפגע בי.
סיפרתי לבעלי את סיפור חיי במשפחה שלי והסיפור הוא כזה שהייתי ילדה ונערה מאוד שקטה וחבוייה שקיבלה כל דבר מבלי לומר לא או לחשוב בעצמי מה טוב לי.
מאז שפגשתי את בעלי לפני 8 שנים כמעט, הוא גרם לי לעמוד על שלי בדרך שלי כמובן ע״י כך שהציף לי הכל ואמר לי הכל בפנים שזה טוב מבחינתי כי בניתי את עצמי מחדש ולמדתי(עדיין לומדת) מה טוב בשבילי ומה לא.
בעלי היא בחור מאוד חזק ויש לו דרך משלו להשיג כמעט כל מה שהוא רוצה!
הבעיה היחידה שלו זה שהוא מאוווווד קשה בדרך הזאת, אם לא הולכים בדרך שלו או מאמינים בה כמוהו אז הבנאדם מחוק מבחינתו.
לי מאוד קשה עם זה כי הוא מאוד קשה והוא מצפה ממני להיות כזאת גם. למרות שאני מסבירה לו שאני לא מקבלת את הדרך שלו ולא חושבת שהוא פועל נכון בהרבה מקרים הוא לא מקבל וכועס עלי מאוד על כך.
לפעמים אני עושה דברים שאני לא רוצה רק כדי לרצות אותו ושהוא לא יכעס עלי ואח״כ מאוד מתחרטת!
אף אחד לא בור את המשפחה שהוא נולד בה אבל זאת המשפחה שלי ואני צריכה לדעת איך אני מתברגת בה בצורה הכי טוב. לי והוא לא חושב ככה. הוא חושב שאם לא מתנהגים אלי יפה או מדברים אלי יפה(לא משנה אם זה משפחה או חברים) אני צריכה לנתק קשר!
אני לא חושבת ככה היא אני מאוד משפחתית וזה מאוד חשוב לי!
אני כבר במשך 3 שנים כמעט בטיפולי פוריות ולפעמים נראה לי שאני רוצה להפסיק הכל ולעזוב.
נורא קשה לי להיות כמוהו כי אני לא רוצה שהוא יהיה כזה ואני רוצה שהוא יבין שזה לא נכון להתנהל ככה עם המשפחה לפחות!
אני אוהבת אותו מאוד ובלעדיו לא הייתי מגיעה למי שאני עכשיו ואני מודה לו על כך כל יום אבל אם הייתי יכולה להחזיר את הגלגל אחורה, לא הייתי מספרת לו כלום על היחס של המשפחה שלי אלי והייתי מוצאת דרך לעשות את זה בדרך שלי.
מה אני עושה עכשיו על מנת שיהיה לי קל יותר? שאוכל להסביר לו את מהות המרחק הזה ממשפחתי? את הכאב שיש לי בלב כשאני יודעת שהוא ממש שונא את המשפחה שלי ולא מוכן לקהל שום דרך אחרת חוץ מדרכו שלו? מה אני עודה על מנת להרגיש בטוחה שוב בנישואים האלו ???
אני מרגישה חסרת אונים, עצובה כל הזמן, דואגת מה לעשות כל דקה שהוא לידי, איך לשמור על האהבה שלי אליו שלפעמים נראה לי שהולכת ודועכת בגלל שהוא דורש ממני להיות מישהי שאני לא רוצה להיות ולא אהיה אף פעם.
גם אם אני רוצה לשפר את היחסים עם משפחתי ולהעמיד אותם על מקומם בדברים מסויימים הוא לא נותן לי כי הוא גורם לי להתנתק מהם!
מה לעשות??

גוזל יקרה,
נראה שיש ביניכם פער בתפיסת החיים ובנכונות שלכם להתעמת איתם ולהיאבק על מה שחשוב, ואולי גם ביכולת שלכם לקבל את מה שאולי פוגע, אבל פחות חשוב, ולמצוא פשרות. למדת ממנו הרבה דרך ראיית העולם שלו, אבל את לא רוצה ללכת את כל הדרך הזו בעצמך. לאחר מה שלמדת, את אומרת לעצמך שמצאת את האיזון הנכון, ואת לא רוצה ללכת עוד כברת דרך בה, כי זה לא מרגיש לך נכון, וכי זה כופה עליך עימותים או ריחוק מאחרים שאינך רוצה בו. כאן, נוצרת התנגשות בינך לבינו, אולי כי הוא לא הלך כברת דרך לקראתך, או כי שניכם עדיין לא הגעתם לאיזה שהוא שיווי משקל שתסתדרו איתו. היית רוצה לומר לו תודה, ושהגעת כבר למקום שנוח לך, ושגם אם את מקבלת את דעתו, את לא חייבת להגיע למסקנות המעשיות שהוא מגיע אליהן. והוא, אולי, היה רוצה לדעת שאת מכבדת את דעתו, גם אם את לא נוהגת כפי שהוא היה נוהג. בכך גם הוא מכבד אותך ואת רגשותייך. זה המקום שאליו אתם צריכים לשאוף. האם זה אפשרי בקלות? - כנראה שלא. הדרך היא לא לעשות מלחמות על העניין הזה, ולא להיפגע כאשר הוא "מוכיח אותך" על כניעות ופגיעה, אלא לחזור בשקט על כך שזה מה שאת מרגישה שנכון לך, גם אם את מסכימה עם רגשותיו. אחרי הכל, את בנויה אחרת ממנו (והוא הרי יודע זאת), ומאד מעריכה אותו, אבל את נוהגת ורוצה לנהוג עם עצמך, לפחות, על פי העולם הרגשי שלך. מה שגם אומר שתוכלי פחות להגיע אליו לנחמה כאשר את נפגעת מבני משפחתך, למשל. זה המחיר שתצטרכי לשלם. אם זה מתאים לך, נסי ללכת בדרך הזו.אם זה קשה לך מאד, ואם החיים הזוגיים שלכם נפגעים כתוצאה מכך, נסי להציע טיפול זוגי, בשל המתח שנוצר ביניכם. הוא בודאי יחשוב שזה כדי שיהיה "מישהו חיצוני שישפוט ביניכם", ואת תדעי שזה כדי למצוא פשרות בינך לבינו, ותובנות והבנות טובות יותר. ואם הוא לא יסכים בשום אופן, לכי לבדך, וללמוד ליצור דרך התנהלות ותקשורת נכונה יותר איתו, שתאפשר לך את מה שכתבתי למעלה.