פורום ייעוץ זוגי שאלות על זוגיות

שלום ,
סיימתי קשר אחרי 3 חודשים. קשר שהייתה בו עוצמה חזקה ותחושה של התאהבות מטורפת. יחד עם זאת, עלו בי ספקות וחששות לגבי הפרטנר- חשש שהוא עצבני\ חם מזג (התווכחנו לעיתים קרובות), חששתי שיש בו משהו טורדני (יש לציין שגם באופן מאובחן- הוא מאובחן בהפרעת OCD ומטופל תרופתית באופן יומי) וחששתי שהוא לא יציב\ בריא נפשית עד הסוף. בשל כל החששות האלו, החלטתי לסיים את הקשר. הוא התחנן להזדמנות נוספת של חודש לייצר את השקט שאני צריכה. הרגשתי שחודש הוא זמן שאינו מייצג ושאני מתקשה להאמין בלב שלם שזה יעזור.. הרגיש לי קצת כמו פלסטר.למרות הרציונל שאני מציגה, אני עוברת משבר מאד גדול מאז הפרידה, מרגישה תקועה במקום ומלאה בשאלות האם עשיתי את הבחירה הנכונה. אודה לכל עצה או פרספקטיבה מצידך,תודה!!

אני 25והוא 28

מבולבלת יקרה,
לפעמים יש פער בין המשיכה, שיכולה להיות על בסיס ביולוגי פשוט של מראה והתנהגות, או על בסיס דברים רציונליים יותר – כמו מצליחנות, אסרטיביות, החלטתיות ועוד שגם הם יכולים להיות רגשיים מאד, לבין נורות אזהרה חזקות, שגם הן יכולות להיות מאד רגשיות כאשר הן מנגנות על פחדים ורגישויות, או על ניתוח אנליטי של המצב, ושל היכולת לראות מהצד את מה שעלול להוביל למקום רע מאד.לפעמים, גם כאשר האהבה ממושכת, מתמשכת ומשמעותית – יכולות להיות מספיק סיבות טובות שמצביעות על כך שהקשר יכול להיות או שהוא כבר רע מאד. דוגמא קיצונית היא כמובן של התאהבות עד כלות בגבר מכה. לא תמיד האהבה מנצחת, ומה שאת אומרת הוא שאת די מבינה שיש משהו בקשר הזה שיכול להיות רע, ושאולי עלול להיות עוד יותר רע אחר-כך. ואז נשאלת השאלה – למה את לא סומכת על כושר השיפוט שלך? האם רק בגלל הרגש שהיה לך, שחבל לך שהלך לאיבוד, ומי יודע מתי יחזור?