פורום ייעוץ זוגי שאלות על זוגיות

הי אני ובת זוגי ביחד כבר כ4 שנים . ואני מרגיש מתוסכל מינית בעקבות הפער בחשק המיני שלנו . כבר לא קיימנו יחסי מין מעל לשנה . הפסקתי ליזום בשלב מסויים כי אני לא רוצה שנשכב כשהיא לא מעוניינת וכמון שזה לא כיף לקבל סירוב . נקודה חשובה : אני מתמודד עם ptsd וקשה לי לדחוף את עצמי ולפתח את עצמי מבחינת הקריירה וכרגע אני נמצא בטיפול אינטנסיבי יותר וממש לא פנוי רגשית להתעסק בעבודה קריירה ולימודים . ולטענת התכונה של בן זוג שבעשייה ודחיפה עצמית ופיתוח עצמי זה משהו שמאוד עושה לה את זה והחוסר של זה מאוד משפיע על החשק המיני שלה והמשיכה שלה אלי .. מה אני אמור לעשות ? כמובן אני לא רוצה לבגוד בה אני אוהב אותה והיא אותי .. היא חשובה לי מאוד וההיתי רוצה לשפר את זה ולגשר על הפער בחשק המיני אשמח לשמוע את דעתכן ודעתכם בעיניין הזה

אני בין 31
והיא בת 28

אוליי יקר,
סיפורים מורכבים הם נשמת אפה של הזוגיות, והנה, אתה מוצא את עצמך בסבך של סיפור מורכב שכזה.אתה, כרגע, הוא מה שאתה, שזה כולל את חוסר הפניות שלך לעבודה, קריירה ולימודים. אתה עובד על יצירת הפניות הזו, וזו עבודה חשובה מאד. אולי הכי חשובה. המסר שהיא נותנת לך – שהיא לא נמשכת אליך כל עוד אתה לא אקטיבי, אסרטיבי ויוזם, הוא לא מסר תומך ומחזק, אלא כזה שמכניס אותך ללחצים נוספים. הוא גם לא כזה שמבטיח לכם עתיד משותף, שכן היא אומרת לך שכרגע היא לא נמשכת אליך, והסיבה שהיא נותנת לך היא או (1) הסיבה שהיא באמת מאמינה בה, או (2) תרוץ שבעזרתו היא מנסה להניע אותך ולתת לך מוטיבציה, או – (3) כיסוי למשהו אחר, שאולי היא גם לא מודעת לו לגמרי, ואולי כן, ואולי רק חלקית, והמשהו האחר הזה יכול להיות העובדה שבעצם גם לו היית אסרטיבי, אקטיבי, יוזם ומצליח, משהו במפגש הפיזי שלכם לא עובד לה מספיק חזק, או שיש לה עכבות בתחום האינטימי והמיני. בשני המקרים האלה, בין אם היא מודעת להם ובין אם לאו, היא מטילה את האשמה עליך, כאשר בעצם מדובר אולי בעולם הריגשי והפנימי שלה, שיש לו מעט מאד קשר אליך.המטלה המוטלת עליך במצב הזה היא לא פשוטה – לנסות להפריד בין הסיבות השונות שלה, כדי להבין מה גורם לה להתרחק ממך מינית. אני יכול לנסות להעריך שלו זה היה ניסיון לתת לך מוטיבציה, כאשר יש לה עניין מיני בך (אפשרות 2), סביר להניח שמדי פעם היתה מתגמלת אותך, וגם את עצמה, כאשר היא רואה אצלך סימנים של התקדמות, או כאשר טוב לכם ביחד, מה שגם אמור להגביר עוד את המוטיבציה שלך.בגלל הזמן המתמשך (שנה, אתה אומר) החשד שלי הוא שזה כיסוי למשהו שהיא לא מודה בו, בין אם היא מסתירה אותו מפניך, או כי אולי היא גם מכחישה אותו בפני עצמה (או שילוב כלשהו של השניים). במקרה שכזה, הסיבה שהיא אומרת לך מקלה על עצמה ומעבירה את האשמה אליך. העובדה שפעם היה לכם את זה, אינה בהכרח מבטלת את האפשרות הזו, היות שבתחילת קשר יש הרבה יותר מוטיבציה לבניית הקשר (מן הסתם, כי יש בך הרבה דברים שהם טובים לה), ולכן גם הרבה יותר יכולת להתגבר על עכבות. פעמים רבות, היכולת הזו דועכת עם הזמן, עם ההרגל ועם הביטחון בהמשך קיום הקשר, או ככל שמגיעות יותר אכזבות או מצטברים יותר כעסים.

הי
אז דבר ראשון תודה על ההתייחסות ברצינות עם התשובה המפורטת והמנומקת זה לא מובן מאליו אז שוב תודה .

אני באמת חושב שמדובר באופציה של שילוב של השנים החוסר יוזמה ודחיפה שלי בשילוב של העניינים שלה עם עצמה שהיא מודעת אליהם אבל לא חושבת שהם הגורם לריחוק המיני וככול הנראה משליחה את ״האשמה״ עלי כדרך התמודדות / הדחקה של הדברים.

ההיתי רוצה לבקש ממך בקשה קצת מוזרה אולי , ולענות על הפוסט שלי כאילו היא זאת שכתבה אותו פה .
אני מאמין שזה משהו שיעזור לי להבין אותה טוב יותר ולהכניס אותי במידה מסויימת לנעליים שלה ואולי בעזרת זה יעזור לי לגשר על הפער הענק שיש בנינו

שוב תודה רבה !

אוליי יקר,
אתה שואל אותי שאלה מאד חשובה ומעניינת. נדמה לי שבמהלך 17 השנים שאני מנהל את הפורום, אף אחד לא ביקש ממני לעשות זאת.העניין הוא שזה קשה. כי אני לא יכול לדעת באיזה אופן היא היתה מנסחת את השאלה שלה. אפשרות אחת זה שהיא תכתוב: "יש לי חבר שהואPTSDומתמודד עם הרבה קשיים. אני כבר עייפה מזה, וקשה לי להימשך אליו ולתת לו את מה שהוא רוצה, ולא יודעת איך, וגם אין לי לב לומר לו שאני רוצה להיפרד ממנו, כי אני אוהבת אותו. מה לעשות?"ואולי היא היתה כותבת: "אני צריכה שהוא ישתנה, ומהר, כי אני הולכת ונשברת. איך להתמודד עם זה ולהחזיק מעמד עוד, כי אני מאמינה בו, ושזה יעבור לו בסוף, אבל יכול להיות שזה כבר לא יהיה איתי."ואולי היא היתה כותבת: "טוב לי איתו, כי הוא איש נהדר וטוב לב ויודע להקשיב ולהיות שותף, אבל כשהוא לא מתפקד במה שנדרש מבן זוג ומגבר לחיים, קשה לי להימשך אליו. איך עושים את זה בכל זאת?"ואולי עוד כמה אפשרויות שונות אחרות.אז אני לא יכול לספק לך את התשובות שחיפשת, כלומר לפניה שלה, אבל אולי מתוך השאלות האפשריות שניסחתי כאן, ומתוך ההכרות איתה, תמצא בכל זאת את התשובה שאותה חיפשת. למרות שבתוך כל זה יש לא מעט אי ודאות. תצטרך איכשהו לנווט בתוך אי הוודאות הזו, כדי למצוא תשובה, שלא תהיה התשובה הכי טובה, כי אולי אין תשובה הכי טובה, לא לך ולא לה, אבל אולי תמצא את התשובה שלעומתה תשובות אחרות תהיהנה טובות עוד פחות.

האמת שאני שמח לשמוע שזאת נראת לך שאלה חשובה אף על פי שזאת הפעם הראשונה שאתה נשאל אותה במהלך השנים בפורום הזה , אז תודה על היחס הרציני בנושא.

ואני לגמרי מבין את עיניין ניסוח השאלה כמובן יש לזה השפעה לא קטנה על התשובה בדיוק כמו שיש השפעה למי ששואל את השאלה עצמה .

והאמת שניסחת בדיוק את השאלה שהיא היתה מנסחת אני אפילו יכול לשמוע אותה שואלת את זה .. ממש ככה. האופציה שנייה והאופציה השלישית היא שילוב מדוייק של ניסוח השאלה שלה מנקודת המבט שלי מההיכרות שלי איתה ומהשיחות שלנו, אם תוכל להתייחס בתשובה לניסוח השאלה שניסחת באופציה השניה והשלישית זה בטוח יעזור לי להבין יותר על בסיטואציה או לפחות להבין מה הם הנקודות שלא חשבתי אפילו לדבר עליהם, יעזור לי לנסח את השאלות שלי אליה בשיחות שלנו.

אתה בטח תגיד שאני צריך לפענח ולנסח את זה בעצמי, אבל תאמין לי שניסיתי וכמו שאמרתה אני מוצא את עצמי בסיפור מסובך וההיתי רוצה לקבל קצה חוט / כיוון חדש לעוד משהו שנוכל לעבוד עליו כדי לשקם את היחסים שלנו, אפילו רק כרפרנס ולא בציטוט.

תודה על הכל
אוליי

אוליי יקר,
אני מתנצל על העיכוב בתגובתי.שתי השאלות גם יחד, בדרגה כזו או אחרת, מצביעות על קושי להתמודד עם המצב הנוכחי. אתה יכול להבין אבל שאם היא היתה שואלת אותי את השאלה השלישית, לא הייתי יכול לנחש (אולי לנחש שזו אופציה, אבל לא היתה לי סיבה להתייחס אליה) שיש לה אולי עכבות מיניות, ושזה חלק מהעניין שלה, ולכן לא הייתי מתייחס לזה. היא היתה צריכה להיות יותר ממוקדת בשאלה הזו, ואולי מפורטת יותר, כדי שאבין שיש לה קושי שאינו קשור אליך, שרק מחריף בתנאים הנוכחיים. אבל הנה, נניח ששנינו "יודעים", האם נכון שתייעץ לה ללכת לטיפול כדי לבחון את העכבות הללו (פיסותרפי, או מיני)? – אני לא בטוח שהיא תהיה מוכנה להודות בזה (על פי מכתביך הקודמים).ואם נניח לרגע לעניין הזה, אז הייתי מן הסתם אומר לה שאם היא רוצה אותך, היא חייבת להיות סבלנית. אבל מצד שני, שאני לא יכול להגיד לה מה הפרוגנוזה, וכמה סבלנות היא צריכה, וגם לא מתי להחליט שבעצם אולי נגמר לה מלהמתין, כי אני לא יודע באמת מה הטיפולים שאתה עובר, כמה זמן זה ייקח, ומתי סביר שהיא אמורה לדעת לאן זה הולך – ובודאי שלא מתי תוכל לאסוף את הכוח, את הזמן ואת עצמך כדי להיות בן זוג שהיא יכולה לסמוך עליו, להישען עליו במידה שמתאימה לה, ושיהיה סבלני מספיק כדי להקשיב לצרכים שלה. אלה דברים שאני לא יכול לדעת. אולי גם אתה לא, אבל אולי כל אלה אמורים לתת לך תמריץ להמשיך, ולא לוותר כשקשה לך, וגם לא להתייאש כשקשה לה.הדבר היעיל ביותר שאתה יכול לעשות זה להבין אותה, להקשיב לקשיים שלה ובכלל זה גם לאלה שאתה לא יכול לסייע לה בהם, אלא רק להקשיב ולהבין, ולחבק. להקשבה יש ערך עצום, כי היא גם יוצרת את ההבנה שאתה רוצה לעזור לה, ושתעשה את זה בכל רגע על פי מה שאתה יכול לעשות באותו רגע. זו הצהרת כוונות אופטימית וחיובית, גם אם אתה לא אומר את זה באופן מעשי. ההקשבה עצמה היא שאומרת את זה. כי גם לזה צריך להתפנות, וגם לזה צריך להיות סבלני. אם תבין את זה, אולי תועיל לה בהקשבה שלך אפילו יותר מאשר בהבטחה שתבצע. כי היא עצמה כבר תהיה גם חלק מהשיקום שלך.

זה בדיוק העיניין ד׳ר יש לנו המון הקשבה אנחנו מקשיבים אחד לשניה ומדברים על הדברים.
אבל זה מרגיש שכבר הרבה מאוד זמן (יותר משנה לא שכבנו וזה התחיל כבר לפני) אני מקבל דחייה בצד הפיזי שהגעתי לנקודה שכבר קשה לי איתה . וזה גורם לריחוק רגשי בנוסף שהולך וגדל לאט לאט.
עם כל ההקשבה שיש בנינו .. והנסיון לגשר על הדברים שמפריעים לה בי, אלה דברים שכרגע אני לא במצב שיכול לשנות ולתקן את התמונה אני רק יכול לנסות לעזור לעצמי . ובטח שאני לא יכול לתת לוז לטיפול ( אשפוז יום פסיכיאטרי בתל השומר ) והתחושה שלי שזה לא מספיק עבורה אף על פי שהיא אומרת שהיא מאוד מעריכה את זה שאני מטפל בעצמי .

זה מרגיש לי מוכר לסביבה קשה להבין את מה שאני חווה וקשה להם לקבל את ההידרדרויות שלי במצב הנפשי והתפקודי. וזה לא מועיל ומטיב איתי החוסר קבלה מהסביבה הקרובה אליי
אני מרגיש שאני צריך תמיד לכסות ולהעמיד פנים שאני בסדר ולא תמיד מצליח לי ובנוסף זה נותן לי תחושה ענקית של לא מספיק ולא ראוי לקשר. זה מרגיש שאני במבחן
מה עושים?

אוליי יקר,
אני חושש שאתה לוקח אותי למקומות שבהם לא אוכל לעזור לך. בודאי לא בתנאים האלה של התכתבות באינטרנט, כאשר אני לא מכיר אותך מספיק, לא את הקשיים האישיים שלך שאתה מטפל בהם, לא את התהליך הטיפולי שאתה עובר, וגם לא את בת זוגך ואת הקשיים שלה, אלא כפי שאתה מציג אותם.זה טוב שאתם מדברים. האם אתם מדברים מספיק? האם אתם מדברים על הכל? האם אתם יודעים לדבר באופן שיחזק זה את זה ולא יחליש זה את זה (כי לפעמים פתיחות יכולה ללכת הפוך ממה שאנחנו רוצים שהיא תעשה)? – לא יודע.אם היא מתקשה בקשר אתך, אם היא נוטה יותר ויותר לייאוש ממך בעניין הצרכים שהיא חושבת שהם חשובים לה, אז כן, אתה במבחן. בעיניה לפחות. בדיוק, אגב, כמו שהיא במבחן בעיניך, בעניין היכולת שלה להיות אינטימית ומינית אתך. אבל ככה זה תמיד בזוגיות. זה לא מורגש, או כמעט שלא מורגש כאשר הכל בסדר. זה מורגש מאד כאשר הלא בסדר נמשך זמן רב.אני חושב שאת כל השאלות האלה אתה צריך לקחת אל הטיפול שלך. כי זה לא רק אתה מול עצמך, אלא גם היחסים שלך איתה משפיעים עליך, ולכן זה צריך להיות שם. לצערי, אני לא יודע מספיק כדי לעזור לך מעבר למה שעשיתי עד כה. אני גם לא יכול לדעת יותר במסגרת הזו, ולכן אתה בטיפול – שאמור להיות הרבה יותר מעמיק מאשר השיחות שלנו כאן.אני מאד מעריך את הצורך שלך להבין גם אותה, ומבין לכן את העובדה שפנית אלי בעניין הזה, אבל אתה צריך יותר מאשר שיחות וייעוץ באינטרנט ומסגרת של פורום. אולי גם היא צריכה יותר מזה.אחת האפשרויות היא טיפול זוגי, שיאפשר לכם להעמיק בזה. אני לא יודע איך ועד כמה זה נכון מבחינתך להוסיף טיפול על טיפול. אולי גם את זה שווה לבדוק ולשאול בטיפול שלך.

הי אורן אני לגמרי מבין את המגבלות הענקיות שיש בהתכתבות בפורום זוגיות האומנם אני מדבר איתך, איש מקצוע שדיי הבין ב״קלות״ את הסיטואציה. אבל עם זאת היכולת היא מוגבלת מאוד מחוסר ההיכרות האישית.

אני אציין שההינו בטיפול זוגי באופן פרטי ונפרד מהטיפול האינטנסיבי שאני עובר ואכן זה היה משהו מאוד קשה עבורי להוסיף טיפול נוסף ובאמת קרה כמה פעמים שלא ההיתי מסוגל להגיע וביטלנו ברגע האחרון.
לפני כחודש וחצי הפסקנו את הטיפול בנקודה שבה התחושה היתה שאין לזה עוד אפקט טיפולי . אחרי סשן שלם שהמטפל ניסה ללחוץ אותי להתמודד עם אחת ההימנעויות שלי מרשימת הימנעויות כאות הוכחה לבת הזוג שאני עושה שינוי . וכמובן שנמנעתי פעם אחר פעם. הסברתי שכרגע אני לא יכול לעשות דבר כזה כי אני מתמודד עם המון דברים בטיפול היום יומי שלי והוא עדיין התעקש שאנסה וזה חסם אותי כי הבנתי באותו רגע שגם אם הוא אומר שהוא מבין אותי זאת היתה הוכחה חותכת שאין לו שמץ מה זה פוסט טראומה.

אני אנסה להעלות את הנושא הזוגי במהלך הטיפול הפרטני לי שוב ולנסות לעבוד על זה (למרות שהנושא הזה על הפרק לא מעט )

תודה על הכל, דר אורן חסון עזרתה לי לא מעט .
תודה על ההקשבה והתשובות המנומקות והמפורטות שלך ????