פורום ייעוץ זוגי שאלות על זוגיות

היי,יצאתי עם מישהו במשך חצי שנה (אני יודעת שזה זמן קצר יחסית, אבל זה קשר משמעותי בשבילי כי אני דתיה ומכוונת לחתונה).היו צדדים יפים בזוגיות הזו, והיו צדדים שפחות.הוא מאוד שונה ממני באופי, וזה הקשה עליי. הוא גבר פלרטטן וסוער והיה עם עשרות בנות (לא במערכת יחסים, אני החברה הראשונה שלו) ואני שקטה ורגועה ועדינה מאוד.לי חשוב עומק, אינטלגנציה רגשית והשכלה, לו חשוב כיף ולחוות את הרגע.פיתחנו קשר שהיה שלנו, עם כל הקשיים והחיכוכים והאי הבנות. אני אדם שמאמין בלהלחם על מה שחשוב לך, אז נלחמתי.בוקר אחד, כתבתי לו כרגיל הודעה שאני אוהבת אותו, איחלתי לו יום מקסים והוא אמר לי שאנחנו צריכים לדבר.ואז הוא פשוט כתב לי הודעה, ונפרד ממני. הוא טען שלא מתאים לו הקשר ושאין לו תשוקה וריגוש.ידעתי שחסר לו משהו בקשר, כי הוא אדם של ריגושים ופחות יציבות, וגם דיברנו ועבדנו על זה אבל לא האמנתי שהוא מסוגל לגמור את כל מה שהיה ביננו ברגע אחד אימפולסיבי.נשברתי, לגמרי. אבל אחרי שבועיים של בכי החלטתי שזה לא יקרה.שאני אישה חזקה, שמגיע לי מישהו שאוהב ומעריץ אותי. מישהו שלא פוזל החוצה אלא עסוק במי שהוא אוהב.התקדמתי הלאה. חזרתי לעצמי ולהיות יובל הכיפית והאמיתית ומי שאני רק ביותר למודת ניסיון ומשודרגת.קיבלתי המון תובנות מי אני, שאני שווה המון ומה אני רוצה וצריכה במערכות יחסים הבאות שלי.אחרי חודש וחצי של שקט, הוא התקשר ורצה לדבר. הוא רוצה לחזור.הסברתי לו שהתקדמתי, שמגיע לי יותר ושאני במקום אחר, הוא קיבל את זה בקושי רב ובסוף נפרדנו עם סגירת מעגל יפה.ואז הוא התקשר מאוחר יותר, בוכה בטירוף (והוא לא כזה, הוא גבר חזק וחסון שעבר המון קשיים ומשברים בחיים) שהוא רוצה שנחזור.הוא טוען שהוא לא הבין מה הוא הפסיד, רק אחרי שעזבתי. שכל בוקר הוא קם לבד עם חסר בלב, וישן עם חסר.הסברתי לו שזה כואב אבל הכל בסדר והוא יתגבר, ושעכשיו הוא רואה רק את הצדדים היפים שלנו מתוך המשבר. הוא אמר שמבחינתו הוא כבר חודש וחצי יודע מה הוא רוצה, והוא רוצה אותי שלו והוא ילחם על זה.הוא ממש התחנן שנפגש, נדבר ושאני רק אתן לו את הצ'אנס של הפגישה הזאת.אני לא יודעת מה לעשות, פשוט לא יודעת.מצד אחד, יש בו כ"כ הרבה דברים שמפריעים לי, אבל מצד שני אני עדיין אוהבת אותו.אמרתי לו שאני מוכנה שנפגש, אבל רק עוד שבוע כדי שאני אדע אם זה גחמה חולפת ורגע של משבר או רצון אמיתי שלו. הוא הבין ואמר שהוא מחכה.ובינתיים, אני כל הזמן במחשבות...האם לדבר איתו ולהבהיר לו על מה אני לא מוכנה להתפשר בזוגיות (יש גם הרבה דברים שנוגדים את האופי שלו) ומה התובנות שקיבלתי?האם לחזור אליו ופשוט לחכות לראות אם הוא השתנה כמו שהוא אומר והבטיח?או האם פשוט לא להפגש איתו, לשחרר ולהתקדם הלאה, בתקווה שאמצא מישהו חדש שיהיה טוב יותר כלפיי?אני מבולבלת ובסוג של טלטלה רגשית, אני אשמח נורא שתעזרו לי בעצה אמיתית.תודה,יובל.

(הודעה ללא תוכן)

יובל יקרה,
אני לא בטוח לגמרי בפרטים, כי תמיד אני רואה שיכול להיות שאני מחמיץ משהו מתוך המכתב שלך. אבל בכל זאת, לפי מה שאת כותבת, את מתארת אדם שאורח חייו ותפיסת עולמו לא מתאימים לך. אולי אדייק יותר – יתכן מאד שדווקא אותם דברים שאינם מתאימים לך, ההיבט הסוער של חייו, היותו חסון וגברי, ואולי אפילו דומיננטי ואולי קצת שובניסטי, קוסמים לך במידה מסויימת. אבל עם זאת, הם לא מתאימים לאורח החיים שאת רוצה. קיווית שזה ישתנה ויתמתן, ושהוא "יתבגר" ויירגע וירצה את המסגרת הביתית ומשפחתית. אלא שמה שבאמת השתנה הוא ההתמדה והיציבות שלו. ואם משהו מרתיע אותך, ויתכן מאד שבצדק גמור, זה בדיוק זה, שכן את אומרת לעצמך שבכלל לא בטוח שהוא יצליח להתמיד בזה הפעם. בעיקר, אולי, כשאת רואה עד כמה הוא הפך להיות נד רגשית מקצה לקצה. שאולי, כך נראה לי, זה בדיוק מנוגד לדברים שמשכו אותך אליו מלכתחילה. את אולי רוצה אותו גברי וחזק, אבל כזה שבאמת רוצה אותך ויציב רגשית. לא כזה שנתון למצבי רוח, לא נגדך, וגם לא למענך. אני חושב שאת מבינה שהדברים כרוכים זה בזה, ולכן את מאד מתלבטת, למרות הזכרונות של הדברים הטובים שראית בו בעבר.זה לא אומר שאסור לך לראות אותו ולנסות להבין מה קורה לו, ומה הוא רוצה באמת. זה לא אומר שאת לא צריכה לנסות ולהבין הן את הסיבה שלו לפרידה, והן את הרגשות המתפרצים עכשיו. אבל את צריכה גם להיות חזקה מספיק כדי להתמודד עם רגשי האשם והצער שלך אם תחליטי שזה לא מתאים לך. את נראית לי שקולה ומבינה מספיק כדי לדעת לעשות את הצעד הנכון לפי הצורך ולפי שיקול דעתך.