פורום ייעוץ זוגי שאלות על זוגיות

שלום
לך:)
אני וחבר שלי כבר שנה ביחד עברנו לגור יחד
בזמן האחרון אני מרגישה שאני מאוד דרוכה ולחוצה
שבן זוגי לא יעמוד בציפיות שלי ויאכזב אותי
למשל ציפיתי שיקח אותי למקום כלשהו והוא היה עייף
אז אני נעלבת.. או שלמשל הוא אפילו יוצא עם חברים
ביום שבו אני פנויה ונוכל לעשות משהו יחד, ובמקום להבין
אני שוב נעלבת ויש לנו די הרבה זמן במהלך השבוע
לא יודעת למה זה קורה לי, ואני מגיעה למצב שאני חושבת הרבה על אותנ
סיטואציה וזה אפילו מפריע לי לישון בלילה
אני משתדלת לא לדבר איתו סתם על דברים שהם מוגזמים לדוגמא
שהוא עייף לקחת אותי ואז אני מגלגלת מחשבות בראש המון שעות
וזה עוד יותר מלחיץ אותי
לרוב הוא כן משקיע ועושה בשבילי וכך גם אני אך לפעמים במקום
להבין אותו ולהתחשב אני מרגישה שאני נעלבת שהוא לא משקיע
ומה שיותר מפריע זה שקשה לי לישון בלילה בגלל סיטואציה פשוטה כזאת
אשמח לתשובה

אני 25 והוא 30

אנונימית יקרה,
נדמה לי שאת עונה בעצמך על השאלה שאת שואלת אותי, אבל משאירה בכל זאת את השאלה פתוחה. אולי לכן גם לא ממש שאלת שאלה, אלא רק היצגת את המצב. את כותבת שאת נלחצת, חוששת מאכזבה, אולי אפילו מחפשת את האכזבה שתגיע, ומן הסתם גם לכן קל למצוא אותה (כלומר, להתאכזב). אבל את גם כותבת שאת נעלבת בקלות רבה מדי, שהדברים מוגזמים, ושאת מגלגלת מחשבות לאורך שעות, כשאת מבינה שזה מיותר. אז נשאלת השאלה - בעצם למה זה, כאשר את בעצמך מבינה, כשאת חושבת על זה יותר בנחת, שהוא כן משקיע ועושה בשבילך, ושאת מרגישה את כל הדברים האלה "במקום להבין" (אלו המילים שלך). באיזה שהוא מקום, יש פער בין מה שאת מרגישה וחושבת, לבין הקבלה שלך את מה שהוא עושה או לא עושה. כדי שתביני ותקבלי צריך להיות או שינוי פנימי שלך, או תקשורת טובה יותר של יותר הסברים מצידך על מה שאת מרגישה וסבלנות ואורך רוח והסברים מהצד שלו כדי שתקבלי אותם בהבנה, ואולי שינוי במידה כלשהי של הכל ביחד. העניין הוא שאת לא לגמרי בטוחה בעמדתך. האם לכן את לא מסבירה מספיק טוב, כדי שלא להיראות רע? ואולי באמת את לוקחת את זה רחוק מדי, ואז בן זוגך צריך להיות יותר מאשר גבר סביר ונורמלי כדי להתמודד עם זה, ואת חוששת שהוא לא כזה. כשזה כך, את מאד לחוצה ודרוכה, כי את חוששת שהוא לא יעמוד בציפיות שלך, ואת גם חוששת לבטא אותן, כי הקשר הזה חשוב לך.קשה לי לדעת מה לומר לך, כי אני לא יודע מנין נובע חוסר הביטחון שלך. האם רק בשל התקשורת הלא מספיק טובה איתו? האם מהעובדה שבעבר אמרו לך יותר מדי שאת פגיעה ושאת לא צריכה להעלב מכל דבר קטן, ולכן את חוששת לומר?האם את חושבת שהבעיה היא התקשורת איתו, או שאת חושבת שאת צריכה ללמוד להיות שלמה יותר עם מה שיש, גם כשהוא לא מושלם, ולהיות חרדה פחות שהכל יתפרק לך פתאום, ואת לא יודעת איך לעשות את זה? - אם זה מתבטא ו/או התבטא אצלך גם ביחסים עם אחרים, וזה משפיע או עלול להשפיע על יחסים אחרים כמו עם חברים/חברות וביחסי עבודה, אולי זה משהו לעבוד עליו. אם בן הזוג שלך אוהב אותך, ובאמת עם ראש טוב וכוונות טובות, ואם הוא יודע להתמודד עם אי שלמות של עצמו ולא ייפגע כשאת נפגעת, ואת לא חוששת שהוא יחזיר לך את חולשותייך בפנים בעת מריבה, אז אולי הכי נכון זה לשתף אותו בזה, ולהעזר בו כדי להתמודד עם מצבים שכאלה כשהם קורים איתו, וגם עם אחרים. אם תצליחו להיות גלויים עם העניין הזה עד הסוף, הוא יוכל להיות לך עזר רב כדי להתגבר על זה. את יכולה לנסות קצת, ולראות איך זה עובד. ואם את לא בטוחה - אולי כדאי שתלכי לטיפול, כדי לעשות את הצעד הזה בעצמך.

אני מצטערת אבל לא כל כך הבנתי מה אתה מציע לי לעשות...