פורום ייעוץ זוגי שאלות על זוגיות

שלום,
אני בזוגיות עם חבר שלי במשך שנה. אף פעם לא הייתי לגמרי שלמה איתה (עם זאת, אני לא בטוחה שאי פעם הייתי לגמרי שלמה עם כל זוגיות בחיי עד היום. אולי אני פשוט כזאת).
בהתחלה הייתי בטוחה שזה העומס בחיים של שנינו שלא מאפשר לנו לבלות מספיק זמן ביחד ולבנות בסיס טוב לסוגיות שלנו ולפעמים הייתי נתקפת ספקות שאולי אנחנו פשוט לא מתאימים.
בכל מקרה, בחודש האחרון הפסקנו לריב (אני כל הזמן הייתי מתלוננת על דברים שלא מספיקים לי בקשר -תשומת לב וחום) בגלל שהוא החליט לנסות להיות יותר חם ולפרגן יותר. הייתי בטוחה שאני אהיה ממש מאושרת כשזה יקרה, במקום זה אני מרגישה תחושה של ריחוק וזרות. זה הרבה יותר גרוע בשבילי להרגיש ככה וזה מוביל אותי לנקודה שכבר אין לי פתרונות.
השאלה שלי היא, למה אני מרגישה ככה??
ואם יש משהו שאני יכולה לעשות כדי להציל את הקשר?
אני יודעת שמה שסיפרתי לא נשמע הכי טוב ואפשר לשאול למה לנסות להציל קשר כזה, התשובה היא שהוא בן אדם טוב, אוהב, מבין (סבל את כל התלונות שלי), מצחיק אותי ואני מאוד רוצה זה יצליח ולמעשה לא מצליחה לגמרי להבין מה מפריע לי.
תודה.

מתקרבים ל30

שירה יקרה,
בדקי עם עצמך לרגע, לפני שתוותרי, למה זה קרה לך. במצבים כאלה, יתכן שדווקא לאחר שהשתנה לטובה, את נשארת כועסת על כך שלא עשה את זה קודם בשבילך. הכעס הזה יכול להרחיק.אבל אולי את באמת לא מסתפקת במה שהוא נותן לך. אני מבין שיש בו הרבה מאד תכונות טובות שאת אוהבת, ואפילו שמחה בהם, אבל אולי יש בו דברים אחרים שהיית רוצה אחרת. וכאן, כדאי להזכיר שכמובן שיש דברים בו שהיית רוצה אחרת. תמיד יש דברים כאלה. השאלה היא רק עד כמה הם חשובים. אני לא בטוח שאת באמת מבינה מהם אותם דברים, או אולי את כן, אבל מסיבות שונות קשה לך לקבל אותם, או לפחות לומר אותם בקול רם. אם את חושבת שאולי את מפסידה משהו, וחושבת שבאמת לא מבינה את עצמך, אולי כדאי שתלכי לטיפול פרטני. יתכן שתוך כדי שיחות עם איש מקצוע, תוכלי להבין טוב יותר את הקטע הזה, ואולי גם לקבל את החבר שלך כפי שהוא.

תודה על התגובה.
היא באמת נוגעת בנקודות שקשה לי איתן.
אני כל הזמן מנסה להבין מה מפריע לי ולצערי זה גם חלק מהגורמים לבעיה, כיוון שהניסיון שלי לפתור את הדברים יוצר תלונות נישנות ולאחרונה נראה לי שהבנתי שאולי זה תורם לכך שהוא פחות יוזם ואסרטיבי (וזה אחד הדברים שמאוד מפריעים לי). אני מרגישה שמרוב נסיון להבין את הבעיה, כל יום יש לי תובנות חדשות וכל יום תלונה חדשה, אני מניחה שזה מאוד מסרס עם הזמן.
אין ספק שיש בו דברים שקשה לי איתם וכבר יותר משנה שאני נאבקת עם הניסיון להבין האם אני יכולה להשלים עם אותם דברים ובמקביל מנסה לשנות אותם ואותו (שזה עצוב כי כבר אמרתי לעצמי בעבר שזה לא נכון להיות בקשר שבו אני מנסה לשנות את בן זוגי, אבל אני פשוט לא שולטת בזה). כל הזמן נתתי לנו עוד ועוד הזדמנויות בגלל הנסיבות של המקצוע שלו שלא משאיר הרבה זמן לבנות קשר, ולפעמים אני נורא נבהלת על כך שאני "מבזבזת" כלכך הרבה זמן על מישהו, האם בכלל יש סיכוי שזה הקשר הנכון בשבילי כשאני כבר שנה בהתלבטויות?
אגב, בשלב כלשהו הלכתי לטיפול כדי לנסות להבין, לצערי הרגשתי שמטפל מכוון אותי לפרידה מבלי שאני מצליחה לענות על השאלות שמטרידות אותי וזה גרם לי להפסיק את הביקורים אצלו לאחר זמן מה. חוץ מזה שגם כלכלית אין לי יכולת כרגע לממן טיפולים.
עכשיו כבר כמעט נשברתי בכלל התחושות המוזרות של הזרות.. כאילו הוא מחבק אותי ואני לא מרגישה קשורה לסיטואציה. יש לי באמת קצת כעס שהוא התיש אותי כלכך ולא עשה שינוי קודם עד שכבר אין לי כוחות להמשיך להלחם עלינו.
אני כבר לא יודעת מה עלי לעשות עכשיו?

שירה יקרה,
אני מבין שהקושי העיקרי שלך הוא בשאלה אם הבעיה היא בו, ושיש בו דברים בסיסיים שבאמת לא מתאימים לך, או שהבעיה היא בך, שתמיד, גם אם הדברים קטנים, הם יבלטו לך, ושיהיה לך קשה מאד להניח להם הצידה ולא להתלונן ולנסות לתקן.הדרך לבחון זאת היא באמת תוך כדי טיפול, אבל כמו שאני מבין - העדפת לעזוב את הטיפול מאשר את החבר שלך. אני לא יודע למה המטפל כיוון אותך לפרידה (ואולי לא באופן ישיר, אבל הרגשת כך). מכיוון שעזבת את הטיפול תוך כדי התהליך, אפילו לא תדעי אם המטפל שלך אולי ניסה לכוון אותך החוצה, רק כדי שתוכלי לבחון עד כמה ההתנגדות שלך לזה משמעותית, ועד כמה חשוב לך דווקא להישאר עם בן הזוג שלך, ולהתעקש על התכונות הטובות שלו. גם זו אפשרות.מבלי להכיר אותך יותר, לצערי לא אוכל לתת לך מעבר למה שאפשר במסגרת הזו של הפורום. יתכן שתצטרכי לעשות את המאמץ הכרוך בטיפול בכל זאת כדי להבין, או להתמודד עם אי הודאות ועם הבחירות הקשות כפי שהן בעצמך. אני מקווה שתנהגי נכון, למרות שייתכן שאף פעם לא תדעי עד הסוף.ראי בבקשה גם את הטיפ שלי שעוסק בקבלת החלטות(עמודה ימנית, תחת "אסרטיביות").