פגיעה בפנטזיה: השפעה על זוגיות עתידית

שלום
אני בת 22 ויש לי חבר בגילי כבר שנתיים ומאהב בן 40 כבר שנה. הכרתי אותו בזמן שהוא היה פרוד מאשתו ואני והחבר שלי הינו בתקופת ריב גדול. עם הזמן הקשר התאדק עד שהתאהבתי בו. הקשר שלנו הוא בעיקר מיני, מה שקצת חסר עם החבר הוא משלים. בחודשים האחרונים הוא ואשתו חזרו להיות ביחד והיא נכנסה להריון. אנחנו כבר לא מדברים על זה כי טוב לנו ביחד. אני חיה בפנטזיה ואני לא במאת מבינה את ההשלכות של המעשה, אני יודעת שאני פוגעת בהרבה אנשים אבל אני לא מבינה את זה באמת.היתי רוצה לשמוע דעה של צד שלישי בעניין ואיך זה נראה מהצד.ולאיזה כיוון אני צריכה לחשוב או תהליך שאני צריכה לעבור כדי לבין מה אני באמת עושה (חוץ מההנאה שבעניין הסקרנות ויציאה מהשיגרה.- שכבר הפכה להיות שיגרה ) כדי להתמודד עם זה אם אני אגיע למסקנה שזה מה שאני רוצה או לא רוצה.

בת 22 יקרה,
את פוגעת קודם כל בפנטזיה שלך. הפנטזיה לאהבה אחת גדולה לכל החיים. את המאהב תפסיקי אולי מתישהו לראות שוב, את החבר שלך תפסיקי אולי, מתישהו, לראות שוב. אבל את תמשיכי כל חייך לחיות עם עצמך. וכשאת מאבדת את הפנטזיה של אהבה אחת גדולה לכל החיים, את מאבדת במידה לא מעטה את התקווה, את האמון שלך בבן זוג עתידי, ואת האמון שלך בעצמך, ואלו הם דברים שעלולים לפגוע בעוצמת הזוגיות שתהיה לך, כאשר תהיה לך.הפנטזיה של אהבה אחת גדולה לכל החיים, היא אוניברסלית, ומשותפת ליותר מתשעים אחוזים מבני האדם. יש לה ערך חשוב מאד בשמירת הזוגיות, כאשר זו מגיעה, גם אם, לאחר שהגענו אליה, אנחנו ממשיכים לבחון את בן הזוג ואת הזוגיות שלנו ביומיום, כדי לראות אם הם אכן מתאימים לנו. אבל הפנטזיה הזו, בדיוק כמו האהבה, היא שמאפשרת לנו לייצב את הזוגיות ולשמור עליה, גם בעתות משבר. הפגיעה בפנטזיה הזו עלולה להחליש אצלך זוגיות עתידית.יש אנשים שחיים ללא הפנטזיה הזו, והם רומנטיים פחות, אולי חיים יותר את הרגע, אולי גם מנוסים יותר, והציפיות שלהם לזוגיות ממושכת נמוכות יותר. לכל דרך חשיבה יש היתרונות והחסרונות שלה. אלא שאת הולכת בדרך הזו אולי מבלי להתכוון ומבלי לדעת. ואם את רוצה לשמר את הפנטזיה הזו, אולי את צריכה לעזוב את שני בני זוגך הנוכחיים, ולהתחיל מחדש לחפש בן זוג אחד, שיוכל להיות קרוב יותר לפנטזיה של אהבה שתימשך לנצח, משני בני זוגך הנוכחיים. בגילך, את יכולה להרשות את זה לעצמך בקלות יחסית.

קלות יחסית? הבעיה היא לא הפנטזיה לחבר אחד קבוע שמכיל את כל התכונות של שני בני הזוג ( הפנטזיה הזו קיימת ואפילו יותר עצומה כי אני יודעת מה אני בדיוק רוצה). הבעיה היא שאני פועלת מהלב והלב לא מרשה לפגוע לא בי ולא בו (החבר). גם בתק' הקשה שלנו כאשר באמת כבר לא רציתי להיות חברה שלו ( אני חייבת לציין שאני מאוד אוהבת אותו עכשיו וממש לא יכולה להפרד ממנו ויהיה לי מאוד קשה אם הוא יפרד ממני) לא העזתי להפרד ממנו למרות שעשתי הכל כדי שהוא יעשה את הצעד הזה, אני פשוט חלשת אופי וטוב לי עם האיזון שמצאתי עם שני הגברים למרות שאני רוצה רקאחד ויחידלצידי (השילוב).בנוסף מימד הזמן קובע כאן בשלב מסיום הוא (המאהב) יתרכז באשתו והתינוק והקשר שלנו יתנתק.( זה גם מה שחשבתי שיקרה עם החבר שפשוט ימעס לו ממני והוא יפרד ממני וזה לא קרה!) אבל מה יבטיח לי שאני לא אכנס למערכת יחסים כזו שוב פעם עם גבר אחר כי למרות הכל אני אוהבת את החבר שלי והלב שלי לא כל כך מוכן לוותר על המצב הכמעט "אוטופי" שאני נמצאת בו...

בת 22 יקרה,
"קלות יחסית" זה יחסית לאותו מצב כאשר את בת 30, 40 או 50, כשהקושי הולך וגדל.אבל אני חושש שלא הבנת אותי כלל, ולאורך כל המכתב. הפנטזיה שאמרתי לך שאת פוגעת בה היא לא הפנטזיה לגבר מושלם. הפנטזיה שאת פוגעת בה היא הפנטזיה לזוגיות טובה שתאריך ימים. כי הפנטזיה הזו היא שבונה את האופן שבו את נותנת את חלקך בזוגיות שלך. היום את פוגעת בפנטזיה הזו בכל רגע שאת נמצאת עם שני הגברים, ואת הורסת את הפנטזיה הזו שלך כאשר את מכריזה שאת אוהבת את החבר שלך ובכל זאת מוטרפת אחר המאהב שלך. ובעיקר, את מערערת את היכולת שלך לבנות זוגיות טובה בעתיד כאשר את מוצאת לזה צידוקים בנפשך, כי שם נעוץ הרס הפנטזיה שלך לאהבה אחת טובה לכל החיים, ובלעדיה יהיה לך קשה מאד אחר-כך להבין מהי זוגיות טובה. אלא שאני לא בטוח שאת מבינה בכלל על מה אני כותב.מכיוון ששאלת אותי, הרגשתי שחובתי לומר לך זאת. אבל לאחר ששאלת, וכשאני קורא את תגובתך לתשובה שלי, אני בכלל לא בטוח שאת רוצה לשמוע משהו אחר, כי המשמעות של זה היא ויתור על הנאות שיש לך עכשיו. זו הפריבילגיה שלך להחליט כרצונך. אלה הם החיים שלך, וההחלטות הן שלך. זכותך המלאה והחופשית לחיות את הרגע, עם הסיכונים שהכל יתפוצץ לך בפרצוף. או לא. אני לפחות ממליץ לך להכין את עצמך נפשית לרגע שבו יתגלה הסיפור על המאהב לחבר שלך.

תודה רבה על ההתייחסות .הבנתי על איזה פנטזיה אתה מדבר ובאמת יש בזה משהו .אני אשתדל להובל את עצמי בדימיוני לרגע שהכל יתגלה.ואני אדבר עם המאהב על סיום הקשר ברגע שהתינוק ייולד.ושוב פעם תודה.