פגיעה ביחסים: גמישות רגשית

שלום רב
לד''ר אורן חסן היקר, אני מרגישה שהנחיתו עליי פצצה והדבר הראשון שאני עושה זה בעצם להיכנס לפורום שלך ולהיעזר בך...אני מאורסת למישהו שאני יוצאת איתו תקופה של 7 חודשים, יש בינינו אהבה גדולה.הוא בן 30 אני 26אנחנו מתכננים את החתונה שתתקיים במאי.פתאם אני מקבלת ממנו טלפון והוא מודיע לי שהוא סגר כרטיסים להופעה בחו"ל - לאיזו להקה שהתפרקה ומתאחדת להופעה אחת .. להקה שהוא מאוד אוהב ושהוא נוסע עם חבר טוב שלו.אני פשוט קיבלתי חום, לא הגבתי ישר כי הייתי בטוחה שהוא צוחק עליי או בוחן אותי.. ז''א שחודשיים אחרי החתונה שלנו הבן אדם מתכוון להעלם לחו"ל לכמה ימים.אני פשוט הייתי בשוק. אני מרגישה תחושות מאוד קשות של בגידה,של אכזבה של בהלה של פחד.אני לא מבינה אנחנו מתחתנים אנחנו לא אמורים לנסוע לירח דבש ביחד??אני לא מבינה אנחנו מאורסים אתה לא אמור לשאול אותי לפני שאתה סוגר דבר כזה??מדובר על בן אדם עם המון טקט, מאוד שקול, חכם.. ולכם באמת שלא ציפיתי לקטע כזה.אחרי שהוא בישר לי את החדשות אמרתי לו :" אוקיי, סבבה אם זה לכמה ימים אין בעיה.."אבל אני פשוט בהלם אני לא רציתי להגיב ישר כי ידעתי שהתגובה שלי עלולה לגרום לדברים לא טובים. אני באמת בהלם.מה דעתך על העניין? אני פשוט בשוק ובקושי יכולה לדבר איתו.

סולי יקרה,
היית יכולה לומר לי שאת עצובה מזה שהוא מתכנן נסיעה לחו"ל חודשיים לאחר החתונה, שאת פגועה, שהיית רוצה שיחשוב וירגיש אחרת. אבל בחרת להשתמש במילה מאד מוקצנת "אני בשוק". זו בחירה שלך להיפגע בעוצמה הזו. זו בחירה שלך שלא לנסות ולהבין אותו. ואולי את לא יכולה אחרת כי את פגיעה מאד, וצריכה לעצור כל פגיעה אפשרית בכל הכוח, מבלי האפשרות והכלים להתגמש ולהתייחס לפגיעות, ולחפש להן פתרונות לפי מידתן.אני אומר את כל זה לא כדי לומר לך שאת לא אמורה להיפגע. טבעי שאת נפגעת. אני רוצה לומר לך שמידת הפגיעה והאופן שבו את לוקחת את זה, והנטיה שלך להקצין, לפחות את הביטויים שבהם את מתארת את מה שקרה, עלולים להפריע לך בהמשך היחסים. יחסים טובים בנויים על גמישות והתאמה. מבלי להתייחס לעניין הספציפי הזה, גמישות רגשית היא משהו שתצטרכי לעבוד עליו.מצד שני, הגבת באופן שקול. את גם מבינה שאת צריכה זמן לעכל את זה, כי אם אם היית מחליטה מיידית "לדבר איתו על זה" אולי היה לך קשה לעשות זאת מבלי להביע כעס ועלבון בעוצמה חזקה, ואולי לגרום למריבה או פיצוץ, או לפחות לפגוע בתדמית שלך כבת זוג מבינה ואוהבת ומתחשבת. האופן שבו הגבת, והדרך שבה שמרת על איפוק הם צעד ראשון וחשוב בדרך לגמישות שעליה דיברתי. הצעד המשמעותי הבא והחשוב לא פחות הוא היכולת לדבר על זה באופן שקול. מותר, ואפילו חשוב להגיד שזה פוגע בך. עדיף אפילו לומר שהתאכזבת, כי הציפיות שלך היו שונות. ואז לדבר על זה, לשמוע אותו מדוע זה חשוב לו, ושהוא ישמע אותך, וגם אם בסופו של דבר תתני לו את ברכתך, הוא יעריך אותך יותר על כך. אני מניח שיהיה לך קל יותר להגיד את זה לאחר כמה ימים, כשתרגעי קצת.יתכן מאד שכאשר תהיי בטוחה בו יותר (זמן מה לאחר החתונה) המעצורים שלך יהיו פחות חזקים. השתמשי במה שאת לומדת כדי ללמוד לעתיד, ולהתרגל לומר דברים נכון, מבלי לפוצץ את הכל מחד, ועם לומר את מה שאת מרגישה, מאידך.