ילדים: מה לעשות כשקיימים פערים

פגשתי בחור נחמד והתחילה ביננו מערכת יחסים מדהימה ומיוחדת במינה... יש ביננו חיבור מאוד קרוב שנובע מחוויות לא פשוטות שעברנו והזדהות משותפת. אנו בעיצומו של תהליך אישי, כל אחד מאיתנו עדיין בטיפול פסיכולוגי ולא קצר, עברנו התפתחות אישית מדהימה אולם עדיין יש עוד עבודה אישית ודרך הזוגיות אנו פוגשים עוד נקודות שמאירות עוד ערוציים לעבודה אישית.שנינו גרושים, לי 3 ילדים ולו 1... הכל נפלא עד לבעיה העיקרית: פער הגילאים ביננו. אני בת 40, הוא בן 30. בהתחלה מאוד הפריע לי והיום פחות, אולם בכל פעם שהוא מדבר על כך שכנראה ירצה בשלב מסויים עוד ילדים, מה שמבחינתי לא רלוונטי לחלוטין, אני נתקפת בחרדה ופאניקה שהנה זה יסתיים וקשה לי להינות מהרגע.הייתי שמחה לשמוע דיעה נוספת ממך/מגולשים, כיצד מומלץ לי להתנהל בקשר כזה, ומה הסיכויים שזה יחזיק מעמד...

קסם יקרה,
אם את לא רוצה ילדים, את צריכה לומר לו את זה, אחרת את מוליכה אותו שולל. זה המחיר של פער בצרכים ובשאיפות (לא בגיל). חשבי על מצב שבו את יוצאת עם גבר נשוי שאת מבינה ממנו שהוא עומד להתגרש מאשתו, אבל אין לו כוונה כזו. אולי ההקבלה הזו תעזור לך להבין מה את עושה ומה את אמורה לעשות. יתכן שהוא יהיה מוכן לקבל אותך ולהשלים עם המחיר, אבל הוא צריך לדעת.