עקרונות בזוגיות: פתרון קונפליקטים

ד"ר אורן חסון שלום,אני וחברתי מוצאים את עצמנו פעמים בות בוויכחיםעל נושאים עתידיים בחיים ולעיתים קרובות נעזרים בפורום המצויין שלך.אנסה להביא הדברים לעיקרם:אנחנו חרים שנה פלוס כאר במהלך הקשר ישנם עליות וירידותוזאת בהתייחס לרמת המריבות, ישנם תקופות שכלום וישנם תקופות שזה מוגזם אפילו.הוויכוחים הם תמיד מתייחסים אי הדברים ייראו אם נתחתן (ואנחנו חושבים על זה) ,למשל חינוך הילדים (אי נגד דת (בית כנסת חגים אני בעד לצורך שמירת מסורת)אי נגד קשר קרוב עם המשפחה אני בעד, וכל מיני נושאים שהם דווקא במישור יותר עתידי.האם ניתן למצוא דרך להגיע לפשרות, להגיע לעמק השווה,ואם כן, אז איך מסבירים את זה לבן זוג כשהוא עקשן וטוען שבעל עקרונות.רצוי לציין שאנחנו אוהבים מאוד אחד את השני,ואולי זה מה שתמיד משאיר אותנו ביחד אחרי מריבות,והרי ברור שכל זוג רב (אני לא מאמין שלא).האם ישנה סדנא זוגית שיכולה לתת לבני זוג כלים בכדי להגיע להסכמות משותפות או שאם זה לא קיים היום אז זה גם לא יקרה בעתיד לעולם.הנושא השני הוא וויכוח שהתעורר בימים האחרונים:יש לי חבר ילדות מאוד קרוב אשר נשוי עם ילדה ואשתו כעת שוב בהריון,אשתו לא שאפתנית ואין ןלה מוטיבציה להתקדם בחיים במיור האישי יותר בקטעמשפחתי, חברתי לא כל כך אוהבת אותה אולי מסיבות אלה ואולי משום שאין כימיה בינהן,(למרות שבתחילת הקשר שלנו הם היו בקשר), עקב חוסר היחסים בין הנשים הקשר עם החבר שלי נפגע מאחר ואנחנו נפגשים פחות אולם אני מוצא זמן לדבר איתו טלפונית ונפגשים במסגרת כדורגל בשישי.אתמול החברה שלי ממש לא בצחוק, תוך כדי שדיברתי על החבר ואשתו אמרה לי שאני צריך ךוותר על חברים למענה אם היא לא אוהבת אותם, במקרה הזה זה לא אותו אלא את האשה.אני כעסתי מאוד, באיזה זכות היא תקבע לע מי יהיה חבר שלי, אם מעולם אני לא דורש ממנה להיות חבר של האשה, או להסתובב איתם.בעיניי זה היה חוסר כבוד כלפיי וגואיסטיות מבחינתה, כמובן שכעסתי ואמרתי לה את דעתי,שהיא יכולה לשכוח מהעניין ו"יש גבול לכל תעלול".כעת היא עושה לי פרצוף ולא ממש מדברת איתי,אני בדעה שאני צודק ואני הייתי שמח איך מסבירים לבן אדם כשהוא טועה וכיצדד גורמים לו לקבל את זה?או שהיא צודקת ואני צריך להקשיב לאשה ופשוט להגיד "אמן" לכל בקשותיה?תודה רבה וחג שמח

דון יקר,
מנסיוני, אני יודע שכמעט שאין דבר כזה שאתם מתווכחים הרבה, כי רק היא "עקשנית ובעלת עקרונות". היא מקדמת את העקרון ש"למען בת הזוג שלך אתה צריך לוותר על קשרים אחרים, אם קשרים כאלה לא מתאימים לה", ואתה את העקרון של "לאשה אין זכות לקבוע מי יהיה חבר שלי ומי לא", וגם בעד העקרון של "יש גבול לכל תעלול". אני לא מגחך את העקרונות הללו. כולם באמת חשובים, כשהם לא יוצאים מפרופורציה. ונדמה לי שאתם מוציאים אותם מפרופורציה למען העקרון של "אני צריך לשלוט במה שקורה לי ולבן/בת הזוג שלי". לפחות העקרון הזה כנראה משותף לכם. אני לא בטוח אם המינון "לשלוט במה שקורה לי" ביחס ל-"לשלוט במה שקורה לבן/בת הזוג שלי" זהה אצל שניכם, אבל ברור שהמינונים הם כאלה שגורמים לקונפליקט.אני לא מכיר מספיק סדנאות שאני יכול להמליץ לכם עליהם, אבל אני כן ממליץ להגיע ליעוץ זוגי. עושה רושם שאתם לא מכירים מספיק את העקרון החשוב של "לוותר כדי שלי יהיה טוב יותר". אולי שמעתם עליו, אבל לא פשוט ליישם אותו, ופעמים רבות צריך הדרכה כדי לעשות זאת נכון.