עצובה ומאוסה מהנישואים: מה לעשות?

זקוקה לעזרה...
זוג צעיר נשואים כשנה וחצי, תינוק בן 3 חודשים.
ריבים בלתי פוסקים, אם על דברים מהותיים ואם על דברים שטותיים של חיי היומיום הלא פשוטים (על אחת כמה וכמה עם הבייבי החדש).
עוד בהריון ואחרי החתונה היינו רבים הרבה, כך שאני לא מרבה לייחס לעצם הצטרפותו של התינוק את הבעיות ביחסים בינינו.
הגרוע ביותר זה לא עצם הריב עצמו אלא לאן שהוא לוקח אותנו...בעלי מתחיל לקלל ולרדת עליי ועל משפחתי (בצורה פוגענית מאוד) ואז אני מחזירה. נאמרים דברים קשים מאוד שקשה לשכוח. זה לא פעם ראשונה שזה קורה אבל בימים האחרונים ישנה החמרה.
הוא מקלל ופוגע בכל אחד מבני משפחתי (כחלק מלהט הריב) ואני מחזירה לו, וכך חוזר חלילה...הדברים באמת מאוד קשים שלעיתים גורמים לי לחשוב שבאמת זה מה שהוא חושב עליי ועל משפחתי? שמנה, מסריחה, מגעילה, מטומטמת, סתומה, בהמה, שום דיאטה לא תעזור לך, כלום בארון לא עולה עלייך, את אמא גרועה (ירק עליי גם באמצע ריב). על המשפחה שלי אומר דברים כמו חולי נפש, חסרי השכלה ועוד דברים מאוד מאוד פוגעניים ואפילו מציין כל אחד ואחד מהם ואומר עליהם משהו. מגיע מצב שהריב שבגללו רבנו הוא בכלל לא האישיו אלא הדברים שקרו בעקבותיו.
אני פגועה מאוד במיוחד לאור העובדה שאני אחרי לידה פגיעה רגישה וכאובה, יחד עם כל הקשיים המלווים בלהיות אמא טרייה.
כבר הגעתי למצב של רגע לפני השיחה לרבנות, די נמאס, מרגישה שכבר אין אהבה, תמיד כעס וטינה. מתוך שבוע אנחנו בריב 5 ימים.
היום כשרבנו הוא אמר אז תלכי לאמא שלך יפנו לך חדר, מי יקח אותך ועוד כל מיני דברים פוגעים מאוד...אני מתביישת לשתף את ההורים שלי כי אם דברים יסתדרו הם ישנאו אותו לנצח ורק אגרום נזק, אני כן רוצה לעשות מעשה שונה ולגרום לו ״להתעורר״ ולהבין שהוא הולך לאבד אותי ולפרק משפחה. מה כבר אפשר לעשות? אני מודעת לאופצייה של טיפול זוגי, אבל אין פרטנר וחוץ מזה גם זה לא ישכיח ממני את הדברים הפוגעים...והמצב הכלכלי לא מאפשר...ולא בטוחה שיעזור, כי זה פשוט האופי וסוג הבן אדם שהתחתנתי איתו. עצובה מאוד שקורה לי דבר כזה, תינוק כל כך קטן ובמקום לגדול עם הורים מאושרים גדל עם אמא מתוסכלת ועצובה, ובעיקר פגועה. רושמת ובוכה. ממש מרגישה שכואב לי בלב.

מאוכזבת יקרה,
כתבת: "אני מודעת לאופצייה של טיפול זוגי, אבל אין פרטנר וחוץ מזה גם זה לא ישכיח ממני את הדברים הפוגעים...והמצב הכלכלי לא מאפשר...ולא בטוחה שיעזור, כי זה פשוט האופי וסוג הבן אדם שהתחתנתי איתו."אם זה מה שאת חושבת, ואם את מיואשת מטיפול עוד לפני שהתחלת, אז אין לך ברירה, כי אם התאור שלך מדוייק, לא ברור לי למה את רגע לפני הרבנות, ולא רגע אחרי.ואם עוד לא רבנות, ואם יש בך תקווה כלשהי שמשהו ישתנה (אחרת, למה את באמת לא רגע אחרי הרבנות), לכו ליעוץ זוגי. כי הסיכוי שזה ישתנה הוא משמעותית טוב יותר עם עזרה חיצונית ומקצועית. ואם בעלך לא ירצה ללכת, לכי לבדך. לייעוץ זוגי. קודם כל כדי לראות אם בעזרת כלים אחרים תצליחי לשנות את ההתנהגות של בעלך (וזה אפשרי), ושנית, אם זה לא יעבוד, ואם הוא לא ירצה להצטרף בהמשך, לקבל את הכוח ללכת.