עיסוקים נפרדים בנישואין

שלום
לאחר 11 שנה של נישואים מאושרים, בעלי החל להתעניין באופן מלא ומסיבי בכדורגל.כל אורח חיינו השתנו כאילו הוא שחקן מן המניין וזה אומר ששבת בשבילי הפך להיות סיוט ולא עוד יום מנוחה.כמעט כל שבת הוא נוסע לראות משחק אם לדוגמא משחק מתחיל ב-5 הוא ייצא מהבית שעה לפני בערך עוד שעתיים משחק אחר כך הוא יילך לחברים לראות עוד משחקים ואם המשחק היה בשעה מאוחרת אז הוא יילך לאכול עם חברים.וככה אני צריכה לחיות משבת לשבת .המצב החדש מאוד מתסכל אותי וגורם לי לעצבות ובדידות נוראה.אני לא יודעת מה ניתן לעשות פעמים רבות כשדיברתי עם בן זוגי נראה שאין בכוונתו לשנות את המצב מכיוון שהוא מאוד נהנה ממשחקי הכדורגל והמצפיה בהם .יש לנו 3 ילדים שנשארים איתי בבית כאשר הוא הולך לראות משחקים.האם עלי להשלים עם המצב?

תותית יקרה,
מה אומר לך... בדרך כלל זה קורה הפוך. כלומר, שהוא מתחיל עם כדורגל, ובמשך הזמן אולי, לפעמים, קצת יוצא מזה. אבל בדרך כלל, לאחר שנות נישואים רבות, כל אחד מבני הזוג יכול ורשאי לפתח לעצמו עיסוקים משלו, בין אם זה ענייני אומנות, לימודים, מפגשים חברתיים, משחקי שחמט/ברידג', סיוע לקהילה, ועוד ועוד. השאלה היא של מינון. במקרה שלך התופעה עצמה אינה נוראית ואינה חריגה, כל עוד המינון סביר, ולפי מה שאת מתארת, זה מעבר לסבירות, כי בן זוגך החליט לוותר על מרכיבים חשובים בהורות שלו, מתוך הנחה שאת תמלאי את התפקיד הכפול.את לא חייבת להשלים עם זה. השאלה היא איך לעשות זאת. את יכולה לנסות, "בזכות השוויון", לפתח צרכים חברתיים משלך, ולהעלם כאשר הוא יכול להיות בבית. משהו כמו "אם אתה רוצה לצאת אז, תן לי לצאת כשאני רוצה". אבל זה לא תמיד יעבוד נכון, וזה עלול ליצור עימותים נוספים.דרך אחרת, שהיא כנראה הרבה יותר מוצלחת, היא לקחת את הילדים שלך, ולהתחיל לבלות בשבתות. לכו לחברים, תזמו משחקים, בילויים, ארועים וטיולים. אני לא יודע בן/בת כמה הצעיר/ה שבצאצאים שלכם, אבל לכו לכל פעילות שהגיל שלו/שלה מאפשר. במילים אחרות, במקום לעורר מריבות וויכוחים, ותרי על בן זוגך, והתחילי לבלות עם הילדים. אם הוא לוקח את המכונית היחידה שלכם, שלחי אותו עם חברים, כי את צריכה את המכונית לילדים. אם תשני את הציפיות שלך, תוכלי ללמוד ליהנות מתפקידך כאם חד הורית. ייתכן שיום אחד הוא יבין שאתם מבלים ומכייפים בלעדיו, והוא ירצה להצטרף אליכם. אבל קחי את זה כבונוס שיקרה או שלא יקרה. השתמשי בתנאים שישנם, ונצלי אותם באופן הכי כייפי שאפשר. ואם תצטרכי, מדי פעם, הפסקה מילדים, קחו בייבי סיטר בימים אחרים וצאו לבלות, או שתנצלי, מדי פעם, זמנים אחרים שהוא בבית, וצאי עם חברות. לא כ"דווקא", אלא כדי למלא מצברים.מותר גם לך לנהוג לפי הצרכים שלך.אני יודע שלא לתשובה הזו ציפית, אבל אני מציע שתקראי אותה לא רק פעם אחת, אלא כמה פעמים בשבועיים הקרובים. אולי אפילו כל יומיים. זו שבירת ציפיות של הזוגיות המושלמת שבה הכל עושים ביחד, אני יודע. לכן יהיה לך קשה לקבל את זה. אבל נדמה לי שזה יכול להיות הפתרון הטוב יותר לזוגיות שיש לך, והטוב ביותר לך, בתנאים שנוצרו. הקושי העיקרי שלך יהיה עם עצמך, כלומר, להשלים עם זה.