סנדי: התקווה והכאב בזוגיות

לדוקטור חסון שלום רבשמי סנדי בת 22יש איזה מישהו שהכרתי בלימודים שהולך להתחתן בזמן הקרובלמרות זאת - אני מרגישה שמאוד התחברתי לאותו אדם אני אפילו קצת מאוהבת . - אבל אין ספק שהוא לא מאוהב בי אלה מאוהב באדם שהולך להתחתן איתו.הסיבה שאנחנו הרבה ביחד זה בגלל הלמודים כל צד עוזר לשני וכיף לנו ללמוד ביחד.(הוא גם אדם כזה שלומד הרבה עם אנשים)מצד אחד אותו אדם כל הזמן בקשר איתי ואנחנו צוחקים המון ביחד ומצד שני הוא לא רוצה אותי, אלה איתי בגלל הלמודים (אין כאן ניצול אלה הפריה הדדית).אני לא יודעת איך לנהוג באותו אדם האם לנתק קשר ? האם להמשיך ללמוד איתו. כי סה"כ אני מאוד פגועה רגשית כל פעם שאני איתו - כמובן שאני לא מראה לו. אני גם לא מסוגלת להגיד לו לא! כל פעם שאני אומרת לא, אח"כ יש בי רגשות אשם כיאלו הפסדתי משהו ומיד אני מתקשרת אליו כן ללמוד ביחד.האם לנתק איתו את הקשר?קצת קשה לי להגיד לו לא ללמודים וכדומה - מאוד כיף לי איתו. למרות שאני יודעת שלעולם לא יהיה ביננו משהו.מה אתה ממליץ לי לעשות ? אני ממש בדילמה ??? האם ללכת נגד הרגשות שלי ולהגיד לו לא? למרות הקושי ? (וגם אם כן כמובן שאשמח לנימוקיך איך עושים זאת עם אדם שכל הזמן מתקשר - שנמצא בסביבתי הלימודית ובשלוש שנים האחרונות רוב הזמן למדנו ביחד )תשובתך מאוד מאוד מאוד חשובה לי .המון תודה על ההתייחסות ,סנדי

סנדי יקרה,
אם תבדקי טוב בעצמך, תראי שאת נענית לכך פיפס שלו בגלל דבר אחד בלבד: התקווה. התקווה שאולי הוא יראה אותך, והתקווה שאולי הוא ירצה אותך יותר, והתקווה שאולי הוא יעזוב אותה. והתוצאה היא שאת נהנית היום וכואבת את המחר בכל פעם שהתקווה שלך שוב מתנפצת עוד קצת. כנראה שכדאי, סנדי, לחשוב על מחר. כבר עכשיו. על מחר שלא כולל אותו, כי זה המחר האמיתי. זה לא יהיה כואב כל כך, לו לא היה לך את היום איתו, שמזין את המחר איתו. זה מה שכואב לך היום, הפער בין ההיום למחר, כי את יודעת המחר איתו לא באמת קיים. לכן, אם זה כואב מדי, הפסיקי כבר עכשיו את ההיום. אני לא בטוח שהחתונה שלו לבדה תעשה לך את זה.ראי זאת כאילו את יורדת בגבעה, אל תוך תקופה שבה תרגישי פחות טוב כי לא יהיה לך בה מישהו שיכול לעזור לך לקיים את התקווה שלך לעתיד זוגי ולאהבה. אבל את יורדת מהגבעה, סנדי, כדי לעלות על ההר שבצד השני של העמק. הוא אמנם בערפל, אבל את יודעת שהוא שם. כדאי שתתחילי לצעוד.