סיכוי לחזור לקשר - מה צריך לדעת?

אדר יקרה,
מחקתי את ההודעה שלך, כי השארת דואר אלקטרוני בגוף המכתב, בניגוד לכללי הבטחון של האתר. להלן הודעתך, והתגובה שלי למטה:======= =========ד"ר אורן שלום רבשמי אדר ואני רוצה לשאול בקשר להורישני הורי כבני 50+ ותמיד היו להם בעיות אבל תמיד הם התגברו על כך ובסוף הכל הסתדר,הבעיות האמתיות נוצרו לפני כמה שנים בערך 10 כאשר היה לאבי תאונת עבודה והיה במצב של כמעט מוות אך למזלנו הוא יצא מזה אבל כעבור כמה שנים הוא חלה בסרטן עבר את כל הטיפולים ויצא גם מזה ברוך השם הכל בסדר. העניין הוא שבזמן האחרון הריבים בינהם נהיו יותר גרועים הוא כל הזמן מקניט ופוגע בה לא פיזית כמובן אלא מילולית והם רבים כל הזמן וכשהם רבים כל אחד מתרחק לצד אחד והם לא מדברים עד שאני או מישהוא אחר מבני המשפחה מקרב אותם אני כבר לא יודעת מה לעשות וזה הגיע למצב ממש חמור, אני רוצה לציין בנוסף שאבי לא מוכן לקחת שום טיפול לא תרופתי ולא פסיכולוגי למרות שבגלל כל מה שעבר הוא די חייב את זה כי הרי הוא לא עשוי מברזל.אני לא רוצה שזה יגיע למצב של גירושים למרות שהיא חושבת על זה, כמובן שזה פיתרון קל לשניהם, אבל לפי דעתי יש עוד מקום נוסף שאולי אפשר לעזור להם לפי שבכל נגמר.הם אוהבים אחד את השני מאוד אבל הוא אדם קשה במיוחד לאור כל מה שעבר, הוא כמובן חושב שהוא בסדר מבחינה נפשית אפילו שהרופאים שלו אמרו ללכם לפסיכולוג או לקחת כדורים הוא לא מוכן.אני מקווה שתוכל ליעץ לי מה לעשות כי זה גורם לכולנו להיות בדאגה וחרדה כל הזמן לגביהם.מחכה בציפיה לעזרה מקווה שתוכל ליעץ לי כדי שאעזור להם ושהכל יסתדר........תודה רבה וחג שמחתודה אדר========== ========העניין הוא שהם לא רק אנשים מבוגרים, אלא גם הורייך. את לא יכולה להכריח אף אחד לעשות משהו או שלא לעשות משהו. את יכולה לנסות לשכנע, אבל אם את לא מצליחה, מוטב לרדת מהעץ ולהניח להם להסתדר.מעורבות של ילדים היא לא פעם מזיקה יותר מאשר מועילה, ולו רק כי הם מרגישים שיש להם אוזן קשבת, ומנסים לגרור אותם לויכוח, ולצדד בהם – ולא פעם, כי זה כואב לצד השני. את מוגבלת ביכולת שלך. למדי להשלים עם זה, ורק הציעי את עזרתך למצוא יעוץ זוגי, אם זה מה שיסכימו עליו.

דוקטור אורן שלום רבלפני מספר שנים בעלי התמוטט וחלה בדיכאון.גם לפני כן היחסים שלנו לא היו ממש יציבים, אבל בהחלט שהייתה לנו אהבה, ויש לנו תחומי עניין משותפים. מאז הדיכאון היחסים הדרדרו. אני הייתי במידה רבה האחות הסיעודית בבית, ולאט לאט התרחקנו זה מזו, והרגשתי בדידות עזה.לפני כשנה התחלתי לגלוש באינטרנט לחפש חברה.בעקבות כך נוצר קשר עם איש אחר.בתחילה וירטואלי ואחר כך ממשי.בשלב מסויים רציתי לנתק את הקשר הנוסף , אך האיש לא הרפה ממני ורדף אחריי עד קצה העולם.בשל הצורך העז שלי באהבה המשכתי את הקשר ואפילו עזבתי את הבית דווקא בתחילת תהליך של שיקום היחסים עם בעלי (הוא יודע על הקשר השני). עשיתי זאת באימפולסיביות רבה וללא מחשבה של ממש.הקשר עם האיש השני נותק, והיום אני רוצה לחזור הביתה לנסות ולשקם מחדש את הקשר עם בעלי.גם הוא רוצה בכך, אבל ביקש ממני לעשות זאת בקצב שלו.מה דעתך?האם יש לנו סיכוי? האם נכון לי לחזור הביתה?אשמח לתשובתך

דבורה יקרה,
אני לא יודע מה הקצב שהוא מתכנן, ולכן אני לא יודע אם יש סיכוי. ם לא ברור לי עד כמה את מוכנה להתאמץ, כי בעבר ויתרת על הקשר הזה למען משהו אחר. ולכן, אם אני לא יודע כמה גדול הסיכוי, ואפילו לא עד כמה את רוצה לחזור אליו, אני לא יודע אם נכון לך לחזור. אלה הם דברים שאת צריכה לדעת טוב יותר. ככל שאת רוצה יותר, שווה לך יותר לתת לזה צ'אנס, ולנסות.וכמובן, אם יש ילדים מעורבים בזה, קחי את זה בחשבון, עם כל הזהירות הנדרשת שלא לבלבל אותם לגמרי, וקחי בחשבון גם את גילך, ואת הצרכים האחרים שלך.