סיום קשר: לא הראשונים, לא האחרונים

אני באמצע שנות השלושים, נשואה עם ילדים וחיה חיי משפחה סבירים (לא מאושרים אבל בהחלט לא אומללים. בעל מפרגן, ילדים משגעים, חיי רווחה). לפני כשלוש שנים התיידדתי מאוד עם חבר לעבודה, בן גילי נשוי ואב לילדים. התיידדנו מאוד והידידות הפכה לרומן סוער, אנחנו מאוד מתאימים ומאושרים ביחד, אך שנינו לא מסוגלים לחשוב על פירוק הקן המשפחתי ופגיעה בילדים. נכון לעכשיו החלטנו לחכות שהילדים יגדלו ואז לפרק את הקן המשפחתי ולחיות ביחד ולהזדקן ביחד. החיים בשקר הורגים אותי, אני מרגישה שלו הרבה יותר קל ושאני הולכת ומשתגעת. מה לעשות? מצד אחד אני לא רוצה לפגוע בילדים ולכן לא יכולה לחיות עכשיו עם אהבת חיי, מצד שני המצב הזה של חיים כפולים מטריף אותי מהמון סיבות (שהחבר שלי חיי עם אישה אחרת, שאני מרמה את בעלי, שאני חייה חיי שקר). מה לעשות?

שגיא יקרה,
אתם לא הראשונים שמגיעים למצב זה, ולהחלטות כאלה. ומה שלא תבחרו לעשות, גם כן לא תהיו הראשונים שעושים זאת. לא תהיו הראשונים שלא החזיקו מעמד בקשר כזה, והפסיקו את אהבת חייהם לאחר שנפרדו מבני הזוג הקודמים שלהם. לא תהיו הראשונים שאחד מבני הזוג החליט שהוא פורש ויוצא מהקשר הזוגי שלו, והשני החליט שהוא נשאר שם, והקשר הרומנטי הזה נפסק. לא תהיו הראשונים שיוצאים מתוך קשר הנישואים שלהם, ושאחד מהשניים החליט שהוא רוצה לפתח קשרים אחרים בכלל. לא תהיו הראשונים שהקשר הרומנטי שלהם נפסק או הצליח, דווקא בעקבות גילוי של הבגידה. לא תהיו הראשונים שיצאו מהקשרים שלהם והפסיקו אותם. ואפילו לא תהיו הראשונים שתתאבדו יום אחד ביחד, אם זה מה שתבחרו לעשות.אומר לך מה הדבר הנכון ביותר לעשות, עבורך: להפסיק את הקשר הרומנטי עם המאהב שלך, ולצאת מהזוגיות שלך, כי זה לא מתאים לך. לא בגלל שהתאהבת באחר, אלא כי עדיף לך לבד מאשר איתו. ואם לא עדיף לך לבד, אזי אולי כדאי להישאר איתו, וללמוד לעשות זאת טוב יותר, עד כמה שאפשר. – אני לא אומר שזה מה שאתצריכהלעשות. אני אומר שזה הדברהנכוןלעשות. כי אז, לכל זוגיות שתגיעי אחר-כך, תגיעי תוך שליטה במה שקורה. כרגע, את תלויה ברצונו הטוב של המאהב. וקראי את כל האפשרויות שבפיסקה הראשונה, כדי להבין שבעצם את לא יכולה להיותבטוחהבמה שיקרה

לא ממש ברורה לי תשובתך. אתה בעצם ממליץ לי לעזוב את בן זוגי החוקי (הבעל) וגם את בן זוגי הלא חוקי (המאהב) כי עדיף לי להיות לבד. למה? זה נכון שהעתיד נסתר ממני, וכל אחד מהתרחישים שרשמת אפשרי, אך לא ברור לי למה עלי לבחור בחירה שתגרום לי להשאר קרחת מכאן ומכאן? האם בחירה זאת לא תהפוך אותי לאומללה יותר?מצבי הנתון -מאושרת ומתוסכלת גם יחד. מאושרת כי אני יכולה להנות מילדי, להיות שם איתם ובשבילם בכל יום ובכל שעה.מתוסכלת כי אני חייה חיי שקר, נהנת מזוגיות נהדרת שמתרחשת מאחורי הקלעי,דבר שמתסכל אותי לחלוטין, זה ישמע קצת מוזר אך אני מתוסכלת גם מהעובדה שאני משלה בעל אוהב ותומך וחיה חיי שקר.

שגיא יקרה,
קראי את המכתב האחרון שלך אלי, ותביני שמה שביקשתי ממך לעשות הוא להפסיק להיות מתוסכלת. כיהרי מה שלא תעשי, לא יהיה טוב. וכל דבר שתעשי, יהיה בו משהו לא טוב. אז לפחות שתהיי שלמה עם עצמך, ועם הידיעה שאת אדם טוב ומוסרי.ובודאי שיש לזה מחיר. אולי לא תוכלי לחיות עם בן זוגך, אולי לא תוכלי לחיות עם המאהב שלך, אבל כן תוכלי לחיות עם עצמך. והיום, זה הדבר היחיד שמפריע לך - אין לך בעיה לחיות עם בן זוגך, אין לך בעיה לחיות עם אהובך, אבל יש לך בעיה לחיות עם עצמך. בחרי מה עדיף לך.

גם אני לא מצליחה להבין מדוע יעצת לשגיא לבחור בדרך שברור שהיא לא תבחר בה.

לימור יקרה,
כי אין כאן תשובה אחת. בטווח הארוך, יכול להיות שהעובדה ששגיא מרגישה רע עם מה שהיא עושה, תזיק לה יותר מאשר אם תישאר ללא אף אחד משני הגברים שלה.וכל זה, מבלי לקחת בחשבון את הסיכון. ככל שהקשר עם המאהב טוב יותר וחזק יותר, בהכרח הסיכון שהיא והוא לוקחים רב יותר. והכורח לעזוב את בן זוגה לא לפי רצונה והחלטה, ולא באופן שהיא שולטת בו, עלול להיות הרסני. יותר מזה, הוא עלול להביא למצב שבו ממילא תישאר קירחת מכאן ומכאן. וממילא, הקרחת הזו היא זמנית. קשרים חדשים יגיע, אפילו אם הם כרגע לא בראשה כלל.