סיום מערכת יחסים: מה לעשות?

אני ובן זוג שלי היינו ביחד 4 וחצי שנים, לפני כמה ימים הוא החליט שהוא צריך להיות לבד ושהוא לא מסוגל להיות במערכת יחסים כרגע. אני כמובן לא הבנתי מאיפה זה הגיע ולא הראתי בכלל הסכמה להתנתקות מצידי. הוא החליט לפגוע בי במילים ולהיפרד ואמר שהוא צריך להשתנות ולכן הוא צריך להיות לבד. ניסיתי לדבר איתו אבל הבנתי שללחוץ לא יעזור כאן. זה קרה כבר לפני חצי שנה מאותה הסיבה אבל אני לא רואה שום סיבה שלא נוכל לפתור בעיות שיש לנו בקשר.אני באופטימיות שנחזור להיות ביחד כי זה הרצון שלי, נפגעתי ממנו אבל ידעתי שעובר עליו משהו ולכן לא שפטתי אותו ישר. יש לציין שהוא כרגע במסגרת צבאית ולא חסר השפעות מהסביבה שיכולות להשפיע עליו. אני ממש אוהבת אותו ואני רואה עתיד איתו.אני כבר לא יודעת מה לעשות ואני מחזיקה את עצמי לא לדבר איתו..יש סיכוי שנחזור? או שאני סתם חיה באשליה? יש איזשהו צעד שנחוץ שאעשה בתקופה הקרובה?תודה מראש על ההתייחסות...

אובדת יקרה,
אני מבין שהייתם במערכת יחסים צעירה (ארבע וחצי שנים, הוא עכשיו במסגרת צבאית, כך שזה צריך להיות כך גם אם הוא במסגרת מאוחרת, כמו עתודה). במשך חצי שנה את עדיין נושאת תקוות שהוא יחזור אליך. כאשר נפרד ממך, לחצת עליו, וראית שהוא מפעיל כוח חזק יותר כדי להיפרד ממך בכל זאת. יכול להיות שהוא אכן אדם נפלא, כפי שאת חושבת, אבל יחד עם זאת החליט ללכת לדרכו. אני חושב שחצי שנה זה ה מ ו ן זמן בשביל מי שרוצה לחזור, להגיד שהוא רוצה לחזור. הסיכוי שהוא יחזור, בתנאים הללו, הוא קלוש מאד. סביר שהוא רוצה לנסות, סביר שהוא רוצה להתנסות, ובתנאים הללו, סביר מאד שהוא לא ירצה לחזור.את אשה צעירה. חבל שתישארי עגונה בתוך מערכת רגשית חד-סיטרית וללא מוצא.

יש פרט שלא מדוייק, אנחנו לא פרודים חצי שנה, זה קרה לפני כמה ימים אז זה עוד עדיין טרי. הוא לא מפסיק להגיד שהוא אוהב אותי אבל כרגע אנחנו מאוד מרוחקים.זה ידוע שבגילו רוצים לנסות ולהתנסות. אבל באמת שאני מרגישה שיש סיכוי שנחזור. בכל זאת 4 וחצי שנים זה לא מעט זמן...

אובדת יקרה,
צודקת. לא הבנתי נכון. ואם את מעמידה ארבע וחצי שנים ביחד, לעומת כמה ימים של פרידה, אז זה יכול להשתנות. העובדה שמשהו דומה קרה לפני חצי שנה, יכולה להגיד גם כך, וגם את ההפך. כלומר, או שיש בעיה שלא נפתרה אז, ולכן היא ממשיכה להדהד ביניכם, או שיש חוסר יציבות בקשר, ולכן הפרידה הקצרה עדיין לא מעידה על ההמשך.בכל מקרה, אני מסתכל על שני דברים: האחד זה האם הקשר יתחבר מחדש, והשני, אם הוא יתחבר, מה תהיה איכותו. אם לא תהיי סבלנית, ותכפי את עצמך עליו (ובכוונה אני הולך למצב קיצוני, שבו ייכנע ללחץ שלך), אז גם אם הקשר יימשך לכל החיים, יווצר דפוס לא בריא ביניכם. זה לא קשר שאת רוצה. ואם תהיי סבלנית, ואפילו מאד והוא ירצה לחזור, סביר שגם איכות הקשר תהיה שליווה יותר וחברית יותר. אלא שכאן יש סיכון גדול יותר שהקשר ייפרם לחלוטין. אפשר להבין מכך שאי שם, בין זה לבין זה, נמצאת הדרך הנכונה, וגם, שסבלנות, במידה, היא דבר טוב.

תודה רבה!ואתה באמת צודק לגבי הסבלנות, עברו רק כמה ימים והוא כבר התקשר ולא מפסיק להתגעגע...גם לגבי ההחלטה הוא לא בטוח במאה אחוז אבל אני לא לוחצת.מה שצריך לקרות ייקרה. תודה רבה על העידוד אתה לא מבין כמה הרגעת אותי...זה בן אדם שבאמת יקר וחשוב לי ואני לא מוכנה לאבד אותו אבל כמו שאומרים "הזמן עושה את שלו".