סבלנות בזוגיות: תמיכה והבנה

שלום רב.
יש לי אחות (צעירה ממני בשנתיים, בת 27) ואנו שתי הבנות היחידות במשפחה. אני התחתנתי לפניה, הבאתי לעולם 3 ילדים ומאושרת בחיי תודה לאל. היא, מאחר והתחתנתי, לקחה את זה קשה. פתאום היא לבד בבית, פתאום אני לא קרובה אליה כמו פעם, פתאום לי יש את החיים שלי וזה כבר "לא כמו שהיה"...אחרי שנה בערך היא נכנסה לקשר עם בחור מעיר אחרת וחתכה אותו מאחר והוא בא ממנטליות שונה ולא הסתדרו. שנה לאחר מכן הכירה בחור מאותה העיר שלנו, ודיברו כמה חודשים. עד שהציע לה אירוסין רשמיים ונישואין. נשמע שהיא התלהבה ממש מהעניין. ושמחה עד שמיים. המשפחות הכירו וזה התגלגל הלאה.היא סיפרה לי שהיא היתה מהופנטת ממנו, שדאגה להראות עד כמה שהיא תומכת ועוזרת, והוא כנראה ניצל את זה. אפשר להגיד שהיא אהבה אותו יותר מדי. בכל פעם בעת ויכוח היה יודע שהיא זו שפשוט מי תחזור ותדבר איתו שוב, הוא ידע שחתיכת פרח יעשה את העבודה אחרי ויכוח סוער, והתרגל פשוט מאוד שהיא "מתה עליו". הדבר התבטא במתנות שווי ערך, בהקשבה עד השעות הקטנות של הלילה, בתקיפת קרובים מילולית של כל מי שמנסה לייעץ לה, והוא? פשוט נהנה. אפילו לא דאג להחזיר לה באותה הדרך. העיקר "שהיא נותנת והיא לעולם לא תוותר עליי". אציין ששניהם בני 27. העיקר הגיע למצב שהוא נתן לה אולטימטום: את חייבת לעזור לי עם הכסף לשיפוץ הבית. או שיש כסף- או שאני אומר לך- שלא נצליח להתחתן" (איום כזה חסר בסיס וכזה זול! הוא בחור עם שכר ממוצע שפשוט העמיד לה אולטימטום! ואם הוא לא היה בטוח שהיא תקבל את זה-הוא לא היה מציע. והיא כן נתנה לו בלי לחשוב פעמיים : סכום של 50,000 ביד שאספה במשך זמן רב כתוצאה מעבודה באחד בבתי החולים הבכירים בארץ). רוב הבית שופץ על חשבונה, עזרנו עם מוצרי חשמל, את הספות הוא לקח מעודף שנשאר אצל אחיו. הוריי כבר רצו לחתן אותה ו"שיהיה לבריאות".בירח הדבש, מיד אחרי החתונה, הוא כבר מצהיר בפניה שהוא היה בקשר עם בחורה נוספת שאהב, ושהוא הרגיש עד לא מזמן רגשות אליה (??) ושהוא עכשיו התחתן ופתח דף חדש. ומרגע זה אחותי התחילה להיות מוטרדת בטלפון, איומים עליה ועל התינוק שהיה כבר ברחמה, ובכל פעם שפנתה אליו לפתור את העניין הוא דאג להגן על חברתו הקודמת לטעון שזאת לא הוא. ולהוציא אותה משוגעת. (את לא נורמלית את הוזה את ואת ואת). אמרה לא בסדר בוא נבדוק מי זה ונדע אם אתה באמת בטוח שאין לזה שום קשר לחברתך הקודמת. הוא סירב (כל סוד שרץ בין שניהם זה צץ בהודעות המטרידות, כל מספר שהחליפה עלו עליו) הוא לא הסכים: לא תלונה במשטרה, לא חוקר פרטי- שום דבר. זה מירר להם את החיים, נוצר אי אימון, גרם להתרחקות. רבו שבוע , ועשו סולחה שבועיים. מכאן זה התגלגל לבעיות בכלכלת הבית. הוא לא שם שקל: לא על אוכל, לא על חומרי ניקיון לא שום דבר. ומשתמש בתירוץ "המשכורת שלך מספיקה, כמו שידעת לתת לי כסף בכמות תדעי גם לכלכל את הבית .לי מספיקה המשכנתא". היא בלעה את הצפרדע שוב ושילמה ארנונה מים חשמל ומה לא- עד שנמאס לה. במקביל ההטרדות המשיכו . ארזה את דבריה ועזבה לאימא שלי לשבועיים הוא כמובן "הבחור הכבד" לא הסכים לנסות לדבר- עד שהתרככה וחזרה שוב אליו עם החלטתה האישית! רצתה להתגרש וחזרה בה.הדבר הגיע לשיא היום. קילל אותה בצורה מבישה וקרא לה לצאת מהבית. וטען "שיש לה הורים ושהיא יכולה ללכת אליהם עם בנה בן ה 5 חודשים". היא סירבה לעזוב את הבית. היא כבר רוצה להתגרש, והוא מנסה להתחמק מהתמודדות ברבנות וכל הליכי הבירוקרטיה הזאת. כזה קמצן שכבר חושב על דמי מזונות ו..ו..ו.. חרב עולמו. ולא ישן בלילות.כולנו כואבים את כאבה. ולא נראה לי שבעלה הוא טיפוס שאפשר לדבר איתו. לה אישית נראה לי קשה יותר ממנו במיוחד שאמר לה "קחי את הבן שלך גם לא רוצה אותו". הם שנתיים נשואה , ושנה ומשהו רק מריבות ועצבים. המשפחה מנסה לגשר לייעץ- אין מנוס.האם במצב כזה של חוסר תקשורת עם ניצול שנראה מהצד עם חוסר איכפתיות לשפר את המצב יש מצב של לנסות ולהציל משהו?אם היתי במקומה היתי בטח אומרת "הייתי עפה משם ולוקחת את כל מה שמגיע לי". לה זה קשה מאוד. היא עשתה את כל מה שעשתה מתוך רצון לעזור- ועכשיו היא מרגישה מנוצלת, פגועה בלב, ונוצר אצלה אי אמון בגברים. להוסיף לכך- שכואב לה על הפרידה ההולכת ומתקרבת. איך אפשר לעודד אותה? והאם ממה שתיארתי יש מצב לנסות ולהציל משהו?

נטלי יקרה,
לא הייתימחליטבשבילה. גם את לא. הכי נכון לך הוא לתמוך בה, ולעזור לה בהחלטות שלה ולחזק אותה בהחלטות שלה. לכן גם לא אתייחס לכל מה שכתבת, ואם זה נשמע טוב או רע (או קיי, טוב זה לא נשמע), כי זה עובר דרך המסננת שלך. היא עדיין שם, גם אם היא מרגישה כפי שכתבת. וזה סימן שיש עוד דברים שמחזיקים אותה, ושהיא מרגישה אותם ואת לא. זו המסננת שלה. ובסופו של דבר, החלטות צריכות לעבור דרך המסננת שלה. הכי נכון והכי טוב זה להיות סבלנית גם כשקשה לך, וגם כשאת כואבת את כאבה והיא בכל זאת לא עושה שום דבר, ואולי גם כשהיא פעם חושבת כך ופעם אחרת. זה מאד קשה לך, אין לי ספק בזה, אבל אם את שואלת מה לעשות? - זה להיות סבלנית גם כשקשה.ושאם הדבר אפשרי מבחינתם ושהם מוכנים לו, כמובן כמובן ללכת לייעוץ. כל עוד הם לא מחליטים להיפרד, זה אומר שיש להם תקווה שמשהו ישתנה לטובה. ייעוץ יגדיל את הסיכוי שזה ישתנה לטובה, או שיתבהר להם במהלכו שזה לא, וכך או כך ייקל עליהם להחליט בלב שלם יותר.

מודה לך. אך נראה לי כבר מאוחר...
היום הוא הרביץ לה והוזעקה משטרה , שראתה סימני אלימות על גופה והוא נלקח הישר למעצר. שאלו אותה והיא ענתה בחיוב, המשטרה אף צילמה את הסימנים ונשלחה שוטרת לדירה שהפשיטה אותה בחדר כדי לוודא שאין עוד סימנים קודמים כלשהם על מנת לשלול שהיא מנסה לגונן עליו...
תודה בכל מקרה- מכאן כבר נראה לי שהבנאדם הזה לא שפוי לא שכלית ולא הגיונית במיוחד ויש תינוק בבית. היא כבר פותחת בהליכי גירושין. עם גבר אלים שאין ממנו שלווה אין מה לצפות.
כל טוב לכולנו.

נטלי יקרה,
צר לי שהעניינים התגלגלו כך. אבל זה לא מאוחר. עכשיו היא כבר יודעת, אני מניח, מה היא רוצה לעשות. לפעמים מגיעים לידי כך לפני שהעניינים ברורים יותר. וכשהם לא ברורים לגמרי, זה כי אולי יש סיכוי קל שדברים יימשכו אחרת, ולפעמים אנחנו נאחזים בתקווה בשל דברים טובים אחרים או בשל חששות מהאפשרויות החלופיות. אני מאחל לה אושר בהמשך דרכה, אבל כרגע היא צריכה תמיכה ועזרה בהתמודדות בסערה הנוכחית. זה לא מאוחר מכדי להיות שמחה יותר ומאושרת יותר בהמשך.