נקודת שיווי משקל בזוגיות

שלום
ד"ר,אני בת 24, במערכת יחסים של ארבע שנים עם בחור בגילי.בגדול היחסים הם בסדר. הייתי רוצה ממנו יותר יחס ויותר אהבה אבל אני מתחילה להתרגל לעניין של חוסר הפגנת רגשות (למרות שהוא משתדל).יש כן, בעיה אחת. לפעמים אני מתגעגעת אליו כ"כ וגם אחרי שאנחנו נפגשים (או בעיקר אחרי שאנחנו נפגשים) בא לי להתקשר אליו, זו כאילו דרך להישאר עוד קצת ביחד אחרי המפגש.אני מוצאת את עצמי הרבה פעמים (99% מהם) לא מתקשרת כי אני "מפחדת להציק" לו.. מפחדת שיחשוב שאני דביקה ונודניקית ושזה יימאס לו והוא יילך ממני.אני לא יודעת אם כן לעשות מה שאני מרגישה (שזה להתקשר ולשלוח SMS רומנטיים וכו') כדי לתת מענה לרצונות שלי.. או לא לעשות ולשמור על פאסון.זה מוזר שזה כך אחרי ארבע שנים אבל זו בעיה שמלווה אותי עוד מהחודש הראשון..אודה לתגובה.

מוזרה יקרה,
בין הצורך שלך להתקשר אליו מיד אחר-כך, לרצון שלך לא להציק לו, מצאת את נקודת שיווי המשקל שלך, שהיא לא לעשות זאת. אתם ארבע שנים ביחד, ולכן הבטחון שלך בו אמור להיות טוב יותר. נסי לשנות את נקודת שיווי המשקל הזו, אבל לא באופן דרמטי. שני אותה קצת. התקשרי אליו אחת לארבע או חמש פעמים, ואמרי לו שאת כבר מתגעגעת. יכול להיות שהוא לא יבין, יכול להיות שהוא לא יבין אבל ירגיש טוב עם זה אחר-כך, אבל אם היחסים ביניכם טובים, הוא לא יכעס. תוכלי "להזריק" אותו עוד קצת לורידים, לפני שתיפרדו.עם זאת, כן חשוב שתשימי לעצמך גבולות, כי אחרת אף פעם זה לא יהיה מספיק, וגם אחרי שתמשיכי לשוחח איתו, תרצי עוד. במילים אחרות, אם את חושבת שאת עלולה להיות ללא גבולות בעניין הזה, ושהוא כזה שצריך מרחק, תצטרכי לדעת לשים גבולות במקום שהוא די בטוח ולא מלחיץ מדי.