ניתוח מכתב: נקודות דומות בזוגיות

אני בת 28 ובעלי 31. נשואים שנתיים וחצי ללא ילדים לאחר חברות ואהבה גדולה של שנה. אני במקור מהצפון אך גרתי בירושלים ועבדתי שם לאחר סיום הלימודים. בעקבות החתונה עברתי שוב לגור בצפון והתפטרתי מהמשרד בו עבדתי. אני ובעלי עובדים באותו מקצוע ויש לו משרד משלו כבר כמה שנים. בתחילת הנישואים החלטנו שעדיף לא לעבוד ביחד ואני התחלתי לחפש עבודה אך לא מצאתי. הייתי בבית קרוב לשנה, מיואשת וממורמרת ומתעסקת רק בשליחת קורות חיים למעסיקים אך לשווא. מאחר ויש לנו בית בבעלותנו באזור, והמשפחות שלנו כאן והעבודה של בעלי כבר מבוססת , לא היה סיכוי שנעבור לאזור אחר עם הזדמנויות יותר טובות בשבילי. בסוף החלטתי לעבוד עם בעלי ונכנסתי כשותפה שווה במשרד ואנחנו כבר עובדים יחד כשנה וחצי ויש לנו מזכירה. בינתיים זה לא גרם לבעיות בקשר שלנו אך ההרשגה היא שקצת משעמם ובסופו של יום אנחנו חוזרים הביתה ביחד ברכב ובעצם אין לנו על מה לדבר כי אנחנו פוגשים כמעט אותם אנשים והעבודה משותפת ואני חוששת שמא בעתיד זה יהיה יותר גרוע. יצוין שאיני עדיין מחפשת מדי פעם עבודה אפילו במשרה חלקית כדי לצמצם את הזמן שלנו ביחד אך איני מוצאת. האם מנסיונך יש זוגות שעבדו ביחד והצילחו לשמר את הקשר הזוגי או שמא עלי כבר בשלב זה להתחיל לעשות משהו בנדון?

סימה יקרה,
ראי את הניתוח שלי למכתב של אורית מה- 6.5 (דף קודם), תחת הכותרת "זוגיות בעבודה". אמנם מצבכם אינו זהה, אבל יש נקודות דומות. אנא קראי את המכתב ההוא קודם, וראי אלו תגובות רגשיות ורציונליות הוא מעורר בך.