נישואים לכל החיים - מבט מעמיק

הי. אני יוצא עם חברתי כבר למעלה משנה והיא באה מבית שההורים התגרשו ולמעשה לא הכירה את אביה, החוויה הזו גרמה לה לא להאמין בגברים ובנוסף לא להאמין במוסד הנישואים ורצה הגורל וזימן לה שאחותה התגרשה גם ואחות אחרת חווה בעיות בנישואין וחברה טובה גם התגרשה ויצא ככה שכל מי שסביבה בבעיות האלו, כך שהיא לא מאמינה בזוגיות ארוכה ובחיי נישואין, כשאנחנו מדברים על העתיד היא אומרת שהיא רואה אותי כאב לילדיה אבל בו זמנית שהיא גם מאמינה שאין דבר כזה קשר לכל החיים, אני פשוט מפחד שזו נבואה שתגשים את עצמה ושקשר ארוך איתה לא טוב לי כי אני בעצם אפגע בסוף ושלא נדבר על זה שאולי יהיו גם ילדים באמצעאשמח לעצה

איתי יקר,
זו שאלה פילוסופית, אני חושב, יותר מאשר שאלה מעשית. כלומר, האם היא כן רואה אפשרות לקשר לעשר שנים? ואם כך, ואם אלו יהיה בסדר, האם אפשר לקחת את זה קדימה לעוד עשר שנים? כלומר, אפשר לקחת זאת כמו שיש אנשים שחיים את החיים שלהם -one day at a time, כלומר, עם לראות את מה שקרוב, מבלי להתחשב במה שרחוק. ונדמה לי שאם היא חוששת מאד מחשיבה קדימה, היא מעדיפה שלא לחשוב על הרבה קדימה. זה עדיין יכול להיות בסדר.המחשבה הרומנטית של "לכל החיים" יש לה משמעות, מכיוון שהיא נותנת כיוון, ומקלה על האפשרות לצלוח תקופות קשות בדרך, כי יש מטרה, והיא "לכל החיים". הצד השני שלה הוא שאנשים לפעמים קורסים כאשר החלום הזה לא מתממש. יכול להיות שזה מפחיד אותה יותר.

אם נשאל את השאלה של עוד עשר שנים אזי שכן היא רואה אותנו ביחד ומשיחות משותפות עכשיו היא אומרת שלמרות שהיא לא מאמינה בקשר "לכל החיים" היא עדיין תתן את כל כולה לקשר כזה, הפחד זה שכאשר יגיע משבר בחיי הנישואים האם היא כבר וויתרה מראש? האם היא תצליח לתת יד ולחלץ את העגלה מהבוץ? האם זה שהחשיבה שלה שאין לה אמון בגברים תוביל אותה לוותר מיד כשיהיה קשה רק כי אני גבר וככה היא "מתוכנתת"?

איתי יקר,
מה שאתה אומר הוא שהיא רוצה ומחפשת אופטימיות ויציבותבכל רגע נתון, גם אם היא צינית ביחס לאפשרות לקיים זאת לנצח. היא לא צריכה אמון ב"גברים", היא צריכה אמון בך. אם אתה תתן בה אמון, ותעסוק פחות בחרדות שלך, היא תתן אמון בך, ויהיה לה קל יותר להתעלם מהחרדות שלה.