נימוס וחברה: הבנת דחייה בנימוס

אספר בקצרה: לפני מספר שנים ניסיתי ליצור חברות עם זוג מסויים. כשאני נפגשת עם האישה ברחוב - מקשקשת איתי ויש לנו שפה משותפת. הזמנתי אותה לבוא לביתי, הבטיחה מספר פעמים לבוא - ולא באה. באתי אליה ספונטני לביתה - אחד מבני הזוג עמד בפתח הבית ואמר שיש להם אורחים. הרגשתי דחוייה, לא רצוייה והלכתי בבושת פנים לביתי. האם אסור להכניס אותי אם יש אורחים?. הבטיח להרים אלינו טלפון מכל מיני סיבות - לבסוף לא הרים. הוא נעזר לא פעם בעיצות מבעלי. בדיעבד, הבנתי שהם משפחה "סגורה" ולא מכניסי אורחים במיוחד. אני לא מבינה מדוע מרמים אותנו, דוחים אותנו, לא חסר לי חברים, אך מעולם לא עשיתי להם כל רע. השקר, והאכזבות והדחיות גורמות לי לשנוא אותם. כי אני לא רגילה לזה. אני לא כזאת. מאחר והיה לי קשה להרים אליהם טלפון ולהוכיחם עד כמה הם נבזים, - החלטתי לכתוב להם מכתב חריף. מה דעתך? תודה - רונית.

רונית יקרה,
יש מסגרות וידידויות שלבוא אליהם באופן ספונטני זה בסדר, ויש שלא. ואם את מגיעה למישהו באופן ספונטני, את צריכה להיות מוכנה לכך שאולי זה לא מתאים באותו רגע. אני לא יודע מי האורחים שהיו להם, ויכול להיות שזו היתה פגישה אינטימית יותר, שאמורה לכלול שיחות בעניינים אישיים שאת לא חלק מהם, או בענייני עסקים או בעניינים משפחתיים שהם או שהאורחים שלהם עלולים לחוש שלא בנוח עם זרים.מעבר לכך, יכול להיות שהאינטואיציה שלך נכונה, ושהם מעוניינים בקשר איתך פחות משאת מעוניינת בקשר איתם. אין מה לכתוב להם מכתב חריף, כי הבטחה לבוא אליך מקובלת פעמים רבות כהבטחה של נימוס, ואת צריכה להבין את הדחייה מתוך העשייה. יש ביניכם פערים של מוסכמות, כשהם חושבים שהם מנומסים ודוחים אותך בנימוס (ויתכן שזה מה שהם עושים), ואת רואה בזה שקרים והפרת הבטחות. לא גדלתם יחד, את לומדת להכיר את המוסכמות שלהם, ואם זה לא מקובל עליך, פשוט התרחקי. המכתב יכול להאיר אותך בעיניהם באור מוזר, כי הם עלולים לא להבין אפילו מהיכן הגעת (כי באופן ברור הכעס שמניע אותך לכתוב אותו מונע מאכזבה, וכעוצמת הציפיות עוצמת האכזבה – והם יכולים לא להבין מה הניע אותך לצפות לכל כך הרבה). אם הם לא מתאימים לך, חפשי לך חברים אחרים שההתנהגות החברתית שלהם דומה לשלך.

בהמשך לתגובתך ברשותך ברצוני להוסיף: ברגע שמחוץ לבית זוג מראה לי שהוא אמפתי כלפי, אוהב לקשקש איתי ועם בעלי, הבעל נעזר הרבה בבעלי, אז זה היה ברור לי שהם מעוניינים בקרבתנו. אז הרשיתי לעצמי להרגיש חופשייה ולבוא אליהם הביתה,לא ציפיתי שאקבל מהם כזו קבלת פנים ולתת לי הרגשה שאני לא רצוייה. האם יש כאלה זוגות חברים שמעוניינים להיות בקשר רק מחוץ לבית? והבית מהווה חומה? לי זה נראה מוזר, צביעות וסוג של אינטרסנטיות. החברים לי שמדברים איתי מחוץ לבית גם באים לביתי וגם מזמינים אותי לביתם. ופה הכל מוזר. יש שמועות שהם מאד "משפחתיים" ואינם ששים לקבל אורחים לביתם, הבית שלהם הוא שטח סטרילי לבאים. אך לנצל אותנו, לבקש דברים, ולנצל את הידע שיש לבעלי , זה כן?????????. לא יכולתי לשאת את זה, לקחתי בחשבון את מה שכתבת לי שהם דחו אותי מידי פעם בצורה מנומסת, והייתי כנראה תמימה ולא לגמרי הבנתי או שלא רציתי להבין שהם לא מעוניינים בקרבתי בתוך ביתם, בעיני אני עושה עליהם איקס, זה לא מקובל עלי, אני אלרגית לאנשים אינטרסנטים ונצלנים - לכן, לבסוף כן כתבתי להם מכתב עוקצני, אמיתי ואת כל מה שיש לי לומר להם מהלב. אני חושבת שגם הם אמורים להרגיש עם זה לא נעים מאחר ואנו תמיד מוזמנים יחדיו לאירועים משותפים ועוד ממקמים אותי אחד ליד השני, אני בטוחה שהם ירגישו לא נעים, וזה המטרה שלי בעיקר: לפרוק את כל הכאב והאכזבה והשקרים שעברתי מהם. עובדה, אחרי שכתבתי- אבן נגולה מעל ליבי. מה דעתך על הנ"ל? - ומודה לך מקרב לב - רונית.

רונית יקרה,
מאחר שכבר שלחת את המכתב, הרי את הרווח הראשוני של שליחת המכתב כבר השגת - הבעת את הכעס שלך, הוצאת אותו על מישהו אחר, ועכשיו את רגועה יותר, כי השבת לעצמך את הכבוד שהרגשת שנלקח ממך. עכשיו, כל מה שנותר הוא לראות אם יהיו גלים למכתב, והשפעות שאולי תחרוגנה מעבר למה שציפית. וכאן תוכלי לצפות אולי לרווח נוסף עבורך (למשל, שהם ירגישו ייסורי מצפון עזים, ויכו על חטא, ואולי ישפילו עיניים כשיראו אותך בפעם הבאה, או יביאו לך מתנה יקרה כדי להביע חרטה ונוחם על מעלליהם הרעים, או שסתם ירגישו רע ושנתם תידוד למשך שבועיים), או להפסד (למשל, שהם יספרו עלייך סיפורים שונים למכרים אחרים שלכם שאולי יאמינו להם, ואולי אפילו יראו להם את המכתב שלך, ואולי זה יפגע בחברות שלך עם אנשים אחרים, או למשל, שהם יתעלמו ממך בפעם הבאה שתיפגשו, ויחמיצו פנים - מה שיכול לא להזיז לך, או להפך, שזה יביא אותך להמשיך ולחשוב על זה, ולכעוס עוד יותר). אבל, כאמור, מאחר שהמעשה נעשה, עכשיו לא נותר אלא רק למדוד את התוצאות ולראות אם המעשה היה נכון או לא.