נבגדת: איזון בין צורך בענישה וסיכון

לפני מס' ימים כתבתי לך לגבי הבגידה אותה חוויתי, והחלטתי, לנסות ולתת הזדמנות שניה.הבעיה היא, שכנראה מצד אחד, אני ממהרת להרגיש את הקרבה שלו (הוא כבר ישן אצלי פעמים השבוע) אבל מצד שני, אני מרגישה עדיין פגועה מאוד, וכן.. עדיין עולה המחשבה, האם הוא אכן לבד כשהוא לא איתי, האם הוא לא בצ'אטים...הוא מצידו, מתנהג כאילו היחסים בינינו עלו שוב על דרך המלך (אבל האמת, מאמינה שזה בגללי)עכשיו הודעתי לו שהחלטתי להיות בחג בנפרד ולא ביחד (כפי שדיברנו) ותגובתו היתה שהוא בהלם מאחר חיכה לבלות עימי ביחד את החג, אבל מצד שני אין לו ברירה והוא חייב לקבל את החלטתי.ההרגשה שלי מבלבלת אותי ואני חוששת שגם תבלבל אותו ותבריח אותו.איך יודעים שהקצב בסדר ואני לא מותכת יותר מידי ?איך יודעים מתי להפסיק לתת לזה צ'אנס ?איך מפסיקים להיות עצובים וממשיכים בהחלטה של לתת הזדמנות נוספת מבלי לחזור אחורה ?

נבגדת יקרה,
את מתייחסתלמכתב הזה שלך.מצבך הוא מצב טיפוסי למי שנבגד ובוחר להישאר: מצד אחד את פגועה וכואבת, ורוצה או להעניש אותו או להעמיד אותו על מידת החומרה של הדבר, ומצד שני, את לא רוצה למתוח את החבל חזק מדי, כדי שהוא לא ייקרע.מתיחת החבל היא סיכון. תמיד. כי את לא יודעת כמה הוא באמת חזק. לו היית יודעת, לא היית צריכה למתוח את החבל. כי היית יודעת. הדרך היחידה לדעת בדיוק מה עוצמתו היא כאשר הוא נקרע. אלא שגם לעבור על זה לסדר היום כאילו לא קרה כלום זה סיכון. את צריכה ללמוד לאזן בין הצורך הזה לצורך הזה, וזה לא פשוט. אני לא יכול באמת לסייע לך כאן, במסגרת הפורום, ולהחזיק את ידך ולהוליך אותך בכל שלב, כי אין בינינו דיאלוג כזה כאן. לכן זה יהיה בלתי אפשרי. בחרי את המסלול שלך בזהירות, וראי עד כמה את מצליחה למתן את הרגשות שלך בדרך, כי לפחות בשלבים מסויימים רגשותייך עוולים אוקטבה, ואת מאבדת אותם.ואם קשה לך, ואת חוששת מסיכון יתר, לכי ליעוץ - פרטני (כדי ללמוד למתן) או זוגי (שיהיה מי שיחזיק את הידיים של שניכם).

מה זאת אומרת:"בשלבים מסויימים רגשותייך עוולים אוקטבה, ואת מאבדת אותם."האם הכוונה שאפסיק להרגיש כלפיואו הכוונה היא שאהיה בסערת רגשות?אשמח אם תבהיר ליתודה

הנבגדתאכן, התכוונתי לסערת רגשות. כי אז את עלולה לאבד את הזהירות, ואת הניווט הנכון בין הצרכים שלך.

(הודעה ללא תוכן)