מתי לספר על קשר רעוע?

שלום
דוקטור, אני בחורה בת 32, לאחר בערך שבע שנים לבד מאז הקשר הרציני האחרון שלי. אני מציינת את זה כדי להדגיש כמה נדיר זה מבחינתי הקשר שהתחיל כרגע: לפני חודשיים הכרתי בחור מדהים ואנחנו יוצאים אינטנסיביות רבה וניכרת התלהבות וקרבה משני הצדדים ואפילו הרגשה שזה יכול להיות זה (עד כמה שאפשר לדעת אחרי כל כך קצת זמן. אבל שוב, עצם ההרגשה נדיר מבחינתי...)ועכשיו לטוויסט... אני סובלת מפטריות בציפורני הרגליים. אני מכסה בלק כדי שזה ייראה סביר. עם כל בחור אחר אני מניחה שזה היה עולה באיזשהו שלב והייתי מספרת בתקווה שהוא לא יעשה מזה סיפור. הבעיה שהבחור שאני יוצאת איתו הוא סטרילי לחלוטין - הוא שוטף ידיים במיים ממש חמים, משתדל לפתוח דלתות בלי לגעת בהן כי הוא נגעל מזה שאנשים אחרים נגעו בהם, שוטף ידיים בתכיפות רבה ועוד דברים דומים בסגנון הזה. אני יודעת על סמך שיחות חולין שהנושא עלה בהן איכשהו שפטרייה בציפורן זה בערך החשש הכי גדול שלו.כידוע, יש סיכון להדבקה בפטריות בצפרניים מבן זוג, בשינה משותפת, מקלחת וכו'. למרות שאני מכירה גם זוגות שחיים 30 שנה יחד ולאחד יש ולשני אין פטרייה בציפורן. אבל יש כמובן גם כאלה שנדבקים.אני מניחה שבאיזשהו שלב הוא יבחין שחלק מהציפורניים לא נראות אותו דבר וישאל על זה. אני מאוד מתלבטת אם לספר לו בעצמי לפני שהוא יבחין, או מה לומר לו כשהוא יבחין.מצד אחד אני מרגישה שזה לא מוסרי באיזושהי מידה לא לספר לו... כי זה משהו שהוא יכול להדבק בו בכל זאת... מצד שני, אני בטוחה שלבנאדם כזה לספר משהו כזה פשוט יכול להרוג את הקשר. הוא לא ירגיש יותר בנוח איתי, להיות בבית שלי, לישון איתי באותה מיטה...אני ממש זקוקה לעצה. אשמח לשמוע איך אתה רואה את הדברים.המון תודה!

שירי יקרה,
לכאורה, כל עוד הוא לא יודע, הכל בטוח. אלא שהאמת היא שהקשר הזה הוא רעוע מלכתחילה, גם אם לכאורה זה לא נראה כך. למעשה, גם אםהואלא יודע שזה כך. אבל את יודעת, ואת מנסה לשמור את זה כך כי אולי זה "יימשך כך לנצח" כשאת יודעת שזה לא יכול.תצטרכי לספר לו. והשאלה היא איך, והשאלה היא עד כמה הוא קשור אליך. לזמן ולרגשות יש משמעות קריטית: ככל שהוא יהיה קשור אליך יותר, כך יהיה לו קשה יותר להיפרד ממך, אבל ככל שיעבור יותר זמן, הוא ירגיש גם יותר מרומה, ולכן יכעס יותר וייפרד יותר בקלות. כך שבסופו של דבר הזמן משחק לטובתך רק בהתחלה (כי אם היית אומרת לו ביום הראשון, אולי לא הייתם מגיעים לפגישה שניה), ואחר-כך לרעתך. זה מסובך, אבל זה גם אפשרי... בדיוק כפי שאפשר ליצור קשר זוגי עם חולה איידס, למשל (ואני בכוונה מקצין, כי מנקודת מבטו זה יכול להיות דומה).מה זה אומר? זה אומר שאת צריכה לעשות הרבה שעורי בית. תלמדי את הנושא, תלמדי את הצרכים ההגיינים שלך, שיאפשרו לו להרגיש בטוח, וכשתביאי זאת אליו, הביאי לו את העניין עם תוכנית הגנה מלאה, ותני לו לחשוב עליה לפני מתן תשובה. בדיוק כפי שאמור לעשות חולה איידס, כי כך את בעיניו.