מתי לחשוף בעיה בזוגיות?

שלום רב,
אני בן 30, עקר (ללא אפשרות לטיפולי הפריה).כרגע אין לי בת זוג קבועה אך אני יוצא לדייטים ומחפש זוגיות. השאלה שלי היא כזו- באיזה שלב כדאי לספר לבת הזוג העתידית על כך שאני עקר?

בני יקר,
הדילמה הזו אינה פשוטה. סביר להניח שאם תגיד זאת בהצגה הראשונית שלך, מעט נשים תהיינה מוכנות לפגוש אותך, כי עדיין לא ראו את היתרונות שכן יש לך.מצד שני, אם תגיד זאת לאחר שנה של הכרות ותכנון חתונה, או לאחר החתונה, היא תוכל לומר לך, ובצדק, שזו הונאה, ושהיית צריך לומר זאת הרבה קודם.כך שאתה יכול להבין מכך שהאמת היא אי שם בין לבין, שזה לא אומר "באמצע", כלומר, לאחר חצי שנה. אנשים יכולים ללמוד להכיר משהו מהיתרונות והחסרונות זה של זה, גם אם לא את כולם, לאחר מספר פגישות. מצד שני, הרגש העמוק של אהבה, ושל בנייה של ציפיות ברורות וראיית עתיד משותף, ייעשה קצת מאוחר יותר. כמה? לא ברור, וזה יכול להיות אינדיבידואלי. אבל זה משהו שקורה לאחר מספר שבועות לפחות, תלוי באדם. הנכון הוא להבהיר את המציאות אי שם בין זה לבין זה. כלומר, לאחר הכרות ראשונית, ודי הרבה לפני התאהבות עמוקה. אל תיקח את עצמך כמודל למשך הזמן שבו מתאהבים, כי אתה מודע לבעיה, ולכן סביר להניח שתגן על עצמך רגשית יותר מכפי שבת הזוג שלך תעשה. זה צריך להיות קודם, ואולי משמעותית קודם, לפני שאתה תעמיק את רגשותיך שלך. ובצד חשיפת האמת מצידך, צריכה לבוא גם איזו שהיא תשובה ופתרון אפשריים שמקובלים עליך, כלומר, שאם תישארו ביחד, ותרצו לקיים חיים משותפים, תהיה מוכן לתרומת זרע/אימוץ או כל פיתרון אחר, ולראות בצאצא כצאצא שלך לכל דבר (אלא אם לא תרצה ילדים, ואז גם זה צריך להיות מקובל עליה).והקשב הרבה גם לה. אתה צריך להיות כן עם עצמך וגלוי עם עצמך, כדי לבוא עם פיתרון אפשרי שאתה באמת מאמין בו, אחרת אתה עלול לגרום לה לחשוב שיש לה אפשרות להביא ילדים משלה, ושיהיה להם אבא, כשזה לא נכון. בחן היטב עם עצמך למה אתה מוכן ולמה לא, ואם אתה צריך טיפול כדי להחליט וכדי להיות שלם עם החלטות שכאלה, עשה זאת.אתה נראה לי אדם ששיקוליו הם מוסריים ושמחפש את הדרך הנכונה. אבל בשביל זה אתה צריך להאמין בדרך שבה אתה הולך. לכן, חשוב גם על פיתרונות אפשריים כבר עכשיו, לפני שתיצור קשר שבו תצטרך לומר משהו שאולי לא תהיה בטוח בו. או לא בטוח מספיק.

(הודעה ללא תוכן)