מתי כדאי להילחם בזוגיות?

האם שווה להילחם על זוגיות שנגמרה? למרות ששני הצדדים מאוד אוהבים ומאוד מתגעגעים אבל צד אחד החליט "לפרק את החבילה" ?הצד שפירק מאוד מבואס ולא באמת "נפרד" הוא מתקשר הרבה אבל טוען שלא נחזור להיות יחד.הבנתי ממכרים מאוד קרובים שלו שהוא מאוד מדוכא. שהוא "לא כמו תמיד"..האם אני אמורה להילחם על זוגיות שחשובה לי מאוד? או באמת ללכת לפי הרצון שלו לסיים את הקשר ו"להמתין" שיפנה אליי?(להמתין במרכאות כי אני לא מתכוונת באמת לחכות..) האם זה עניין של זמן שהוא צריך לעצמו? הוא רצה הפסקה ואני אמרתי לו שמבחינתי זה להיפרד. לא להשאיר את הדברים באוויר. פרידה זה גם להתנסות עם אחרים. הפסקה זה לעשות "פאוז" ואחכ להמשיך מאיפה שהיינו בלי לקבל את ה"מכה" של הפרידה שבד"כ מניבה אחריה מסקנות.האם לכתוב לו מכתב למה לדעתי הפרידה ושברונות הלב האלה מיותרת? אציין שהקשר זרם מאוד טוב ולא היו כמעט ריבים. אולי זה סתם מהפחד שלו להתחייב? כי אהבה אני בטוחה שהייתה. ומאוד גדולה. ואכפתיות עד אין סוף וקירבה גדולה. ועכשיו נשאר רק געגוע שלא מרפה.(הקשר נגמר לפני כמה חודשים ורק לפני כמה ימים החלטתי שאני לא מעוניינת יותר לדבר איתו ואמרתי לו את זה-והוא אמר שהוא מבין, והיום הוא כבר שלח הודעה).אם הוא עוד כל כך מתגעגע ומנסה ליצור קשר פעם בכמה זמן ואני עדיין אוהבת (דגש על עדיין) מה כדאי לעשות? תודה מראש.

לוחמת יקרה,
שווה כשהקרב לא אבוד (כלומר, כל עוד יש סיכוי להצליח), ושווה כאשר הגמול מצדיק את ההשקעה (כלומר, שהזוגיות שתהיה אח"כ תהיה "שווה"). ולכן, קחי בחשבון שככל שהוא רוצה פחות את הזוגיות, הזוגיות תהיה גם פחות שיוויונית ביניכם. את היא זו שעשתה את המאמץ כדי שתהיו ביחד, ושאלי את עצמך אם הוא באמת יכול להתאהב בך עד כדי שיהיה מוכן גם להשקיע בך, ולהתאמץ למענך בהמשך. יכול להיות (וזה תלוי באדם שהוא), שהוא אחר כך ינצל את אי השוויון הזה, במודע או שלא במודע, כדי לעשות פחות ולהשקיע פחות. ולו רק כי הוא יכול כי את תעשי את המאמץ במקומו. כך שתצטרכי לשקול היטב, לפי ההכרות שלך אותו.וראי התכתבות קודמת שלי למטה, עםcittenועם "השתגעתי כבר" 13 ו- 14 שאלות מתחת, בעניינים מאד דומים.