משברים זוגיים: טיפול עצמי והתמודדות

שלום,
אני כותבת בהמשך להודעה מ13.12 "יצא המרצע..."אני מתפרקת. הבחור חזר לדבר איתי אחרי מספר ימים, וכששאלתי למה נעלם אמר שלא נעלם ושאני רואה את רק את הצד שלי...שאשקול אולי הוא חשב שאני הנשואה ואולי החלטתי להפסיק לדבר? מאז דיברנו כל יום. קרה שהייתי מבוסמת והוא ידע והתכתבנו, ואמרתי לו דברים בוטים ושאני רוצה אותו. גם הוא הציע הצעות רק פחות בבוטות- מיניות אמנם- שאל אם אוכל להיפגש באותו רגע ולא יכלתי. למחרת שאל לשלומי וכששאלתי אם ירצה להיפגש ולשוחח על הכל אמר כי מוטב שלא כי ברור מה יקרה ושמטוב שלא כל עוד אני נשואה. עניתי בסדר, כשביקש לפרט התקשרתי אך היה עסוק ושאל אם דחוף, עניתי לא. ביום המחרת לא שמעתי ממנו כלל, וכך גם ביומיים הבאים. אלא שבינתיים דיברתי עם מישהו אחר שאמר לי שברור שהבחור משחק בי, והדברים התפתחו לידי כך שהיינו יחד- עם כל המשתמע מכך. ביום השלישי כבר התקשרתי לבחור ושאלתי למה נעלם שוב אמר כי לא עבד, בעיות עם הוריו וכו בימים אלה. ואז אמרתי שהייתי עם מישהו אחר אך שאין לו מה להיפגע והוא ענה "אבל נפגעתי. ובמה שעשית ההשלכה היא שהרסת כל סיכוי עתידי לקשר רציני בינינו". אמרתי לו שאם כבר אז פגעתי בבן זוגי. אמרתי גם שהוא פעיל באתר הכרויות ושיכול כל דקה להכיר מישהי ושלא אמר לי במפורש שמעוניין בקשר רציני איתי בעתיד והוא ענה שלא הכל צריך להגדיר. ואמר תודה שסיפרת לי למרות ההשלכות. מאז שלחתי לו הודעה שמצטערת ולא הייתי עושה לו את זה ולא ענה. אז הלכתי לביתו, והתנצלתי בפניו ואמרתי שאלך לטיפול ואתגרש ושאני מוכנה לעבור בדיקה במכונת אמר ושיילך איתי לטיפול אם ירצה ושינסה להתגבר על הפגיעה ולתת לי הזדמנות. אך אמר שמעריך זאת אבל בשלב זה לא יכול להיות עם מישהי שמתנהגת כמו שהתנהגתי בתגובה למשבר. שמחפש כנות אך גם עוד תכונות בבת זוג. וכך נפרדנו. אני בייסורים וכאב נפשי ואוכלת את עצמי שהרסתי הכל במו ידיי, הוא באמת אדם טוב מדהים וישיר. איך להמשיך לחיות? האשמה העצמית והמצפון אינסופיים ומייגעים ואני מרגישה שאיבדתי נפש תאומה - מתנה שניתנה לי. אני מרגישה הרוסה וריקה ומתקשה להשלים. למה לא ניתן היה לשקול לתת לי הזדמנות אני תוהה... בימינו מוחלים עם פשעים גדולים משלי, מה גם שהוא לא בעלי ומה גם שבאמת לא הייתי עושה לו זאת.. איך להמשיך לחיות עזור לי דוקטור היקר בבקשה!!!

אני אמרתי לו שהבנתי מהודעתו "לא להפגש כל עוד נשואה" שלא מעוניין להיפגש ושבחר לצאת מהסיפור כך- כי הרי גם למחרת לא יצר קשר למרות שאמרתי לו שקשה לי כשפתאום נעלמים ולא כותבים. הוא אמר "הרי כתבתי כל עוד נשואה למה לא הסקת מזה שכשתהיי פנויה אפשר להפגש"? איך לא הבנתי באמת והרסתי הכל?

מואנה יקרה,
כפי שאת מספרת ומבינה בעצמך - אין בך יציבות. את פעם עם אחד, ורגע אחר עם אחר. עולם הערכים שלך הוא מאד סביב עצמך. מותר לך לבגוד בבעלך, מותר לך לבגוד בבחור הזה כי הוא לא בעלך, ולכן אסור לו להתלונן. אבל אם הוא היה עושה את זה, היית הרי מתחרפנת. הפכת אותו ל"נפש תאומה" כשאת בקושי מכירה אותו, וכבר מוכנה להתגרש בשבילו, ואולי מה שמעיד עוד יותר על הקושי שלך להתחבר למציאות, שאת חושבת שאם תגידי לו את זה, זה ישכנע אותו. שכחת לרגע שגם הוא לא מכיר אותך. אם הוא אדם יציב (ואולי את מחפשת כזה, כדי שיישאר איתך לאורך זמן, אולי כמו בעלך, בעצם), הוא מבין שהוא צריך ללמוד אותך ולהכיר אותך כדי לדעת אם להתחייב לך. והנה, הוא למדת עד כמה שווה האהבה שלך אליו, כאשר בתוך ימים ספורים, כשהוא לא היה איתך בקשר, את כבר היית עם גבר אחר. המחשבה שלך שהוא ירצה להתחייב לך כבר עכשיו, לכן, קצת רחוקה מהמציאות, מואנה. לכן את כותבת "איך לא הבנתי באמת והרסתי הכל?"לכן את ברכבת הרים רגשית, לכן את לא לגמרי יציבה רגשית, ולכן את נעה בין תקווה גדולה לבין ייאוש גדול. כי את צריכה להתמודד עם העובדה שלפעמים את חושבת שהמציאות תתאים את עצמה אליך, ובדרך כלל זה לא עובד כך.הצעתי לך ללכת לטיפול. אני חושב שאת מבינה את זה. אולי אהיה אפילו ברור יותר, מואנה - לכי לטיפול כדי להציל את עצמך ממשברים גדולים. זה חשוב.

שלום
ותודה על התשובה.הבחנתי בביקורת סמויה או ציניות (?) כמו "מותר לך לבגוד בבעלך ובבחור ההוא" כאשר בקריאת הפורום יש עוד אנשים רבים שבוגדים, דוגמת מי שכתב לפניי... אז זה די נפוץ. לא הסברתי את המצב עם בעלי או הרקע לבגידה ובעלי הוא דווקא אדם לא יציב... אז הסקת המסקנות הייתה שגויה במקרה זה. וכמובן שאפנה לטיפול כשיזדמן לי.זה באמת נקרא שבגדתי בבחור (שלא הציע לי דבר מלבד שיחה) אם הוא היה פעיל באתר הכרויות ומי יודע עם כמה דיבר שכב או התנשק מבלי לומר לי? וכשהוא לא הציע או דיבר על שום מסגרת רצינית או מחויבות איתי ונעלם כבר פעמיים- ופגע בי (וגם בעבר כשיצאנו נעלם) למה לזה אין כל התייחסות לזה? נשמע שכל האשמה מופנית אליי, כאשר לי מילא ברור היטב שלא פעלתי נכונה ושעשיתי טעות ואני מוכנה לעשות הרבה לתקן. וכשיש זוגות רבים שמשתקמים אחרי בגידה מהבנה ומבחירה מוזר שלבקש מאדם לתת הזדמנות נוספת (ולא התחייבות!!!) למי שהודתה בטעות שלה והייתה כנה זה דבר בלתי אפשרי. דווקא ממקום של להבין עד כמה מישהו יקר לך ולאבדו וכשהוא נותן לך הזדמנות נוספת אפשר לבנות משהו חזק. לסלוח זה משהו שדורש להתגבר על פגיעות ועל פחד, וזה דורש אומץ- זה מעשה נעלה. רציתי להתגרש עוד לפני שהכרתי אותו. בימינו סולחים על דברים נוראיים יותר מבגידה, ולא כל אחד מסוגל גם להודות בזה ולעמוד מאחורי מעשיו בגו זקוף ולהתחרט. אולי הבחורה הבאה תבגוד בו אבל לא תספר, זה סיכון סטטיסטי... חוץ מזה כשנותנים אמון באדם מעצימים אותו והוא עשוי לפעול כדי להצדיק את האמון בו. אז אם זה בסדר לדבר עם מישהי שעה בטלפון כל יום (ולהיעלם מדי פעם גם בסדר , נכון?) זה בסדר גם שהיא תפתח רגשות ותראה באדם נפש תאומה עקב ההתאמה בשיחות. רק רציתי להראות עוד נקודות מבט מלבד דמוניזציה של צד אחד בלבד שכבר הכה על חטא. שבת שלום ושוב תודה.

מואנה יקרה,
צר לי שראית בזה ביקורת. התכוונתי להסביר לך שסולם הערכים שלך שונה במצבים שונים. הרי אמרת בעצמך ששגית, ואני מנסה לעזור לך להבין מדוע, ואולי למה את רואה זאת אחרת מכפי שהגבר הזה רואה.לכאורה, מצאת בו נפש תאומה, בעקבות ההתאמה בשיחות. המציאות היא, אבל, שלא התאהבת בו. אולי את מאד מקווה שזה יקרה, כי הוא מאד מתאים לך. באהבה, את מחוברת רגשית לאדם אחד, ולא פנוייה לאחרים. זה לא קרה לך. יומיים-שלושה שבהם הקשר לא היה, ופנית לגבר אחר ליחסים מיניים. אני לא שיפוטי בעניין הזה, אלא מנסה להסביר לך שזה אומר משהו על העולם הרגשי שלך. הציפיות שלך אולי היו גבוהות מהבחור, ולכן האכזבה ממנו היתה גדולה כאשר לא ראית שהוא יציב ומספיק רוצה את הקשר איתך כאשר את מאכזבת אותו, אבל את עדיין לא קשורה אליו רגשית. אם את חושבת שכן, יתכן שאת מבלבלת בין תקוות, ציפיות ורצונות לבין רגשות. לכן גם חשבתי שכדאי שתלכי לטיפול, כדי לסדר את הדברים טוב יותר. אני חושב שזה יועיל לך גם למצוא את מה שאת רוצה, מאחרים ומעצמך.אבל יתכן מאד שאת מבינה שאת עדיין לא מאוהבת בו. יתכן מאד שאת גם מבינה שקשה לגבר פנוי להרשות לעצמו להתאהב באשה נשואה, כי אולי הוא רוצה להתחתן ולהקים משפחה בזמן הקרוב, ולכן הוא שומר על האופציה של אתרי הכרויות, כדי למצוא בת זוג לחיים. אני חושב שהעובדה שאמר לך שאת לא מתאימה לו כאשה נשואה (אני מצטט אותך: "הוא אמר 'הרי כתבתי כל עוד נשואה, למה לא היסקת מזה שכתהיי פנויה אפשר להיפגש?' איך לא הבנתי באמת והרסתי הכל?") מעידה על זה. מבלי שיראה שאת מבינה אותו ואת הצרכים שלו, יהיה לו קשה מאד להבין שאת מתאימה לו. וכל עוד את נשואה, באמת יש כאן בעיה מובנית. זה לא אומר שהוא יחכה לך, אם תתחילי בתהליכים, ולכן זו בעיה. אני חושב שחשוב שתדאגי לבניית חיים עצמאיים עוד לפני שתדאגי לחיים זוגיים חדשים, כי בדרך הזו הם ייבנו טוב יותר ובאופן יציב יותר.צר לי שבעלך אינו אדם יציב. זה עוזר לי להבין מדוע את מיואשת ממנו, ובעיקר כשהוא לא מסוגל להביא את עצמו לטיפול. את צריכה לאסוף כוח כדי למצוא מהו הדבר הנכון לך בחייך, וטיפול פרטני יוכל לסייע גם להחליט מה נכון לך, וגם לאסוף את הכוח המתאים כדי לעשות זאת.

שלום
ותודה על התשובה שעזרה לי להבין המון! אני חושבת שכתבתי מה שכתבתי מתוך כאב ומתוך ניסיון להצדיק את עצמי מול הבחור הזה, כמעין צורך להוציא את הדברים בכתב. פגיעות אכן מטשטשת את זווית ההסתכלות ומטעה.תודה רבה על הזמן, היחס וההבהרה.שנת 2018 נפלאה!!!