משבר זוגי: תקשורת, בגידה וגישור

אני כנראה מבוגרת בהרבה מהכותבות באתר אבל אנסה בכל זאת, חייתי בזוגיות עד לפני 4 חודשים עם גבר שאני מכירה 30 שנה מתוכם 8 כבני זוג וחיים משותפים, הדבר הנפלא בזוגיות שלנו הייתה דווקא החברות העמוקה בינינו במשך 22 שנה שמתוכה צמחה אהבה אמיתית, וכמה שנים אחרי ששנינו התגרשנו מבני זוגנו (לא בגלל הקשר החברי בינינו) החלטנו לחיות יחד. הוא אהב אותי כל השנים האלו ותמיד אמר שאני אהבת חייו ואם רק הייתי אומרת לו בוא הוא היה עוזב הכל ובא, אבל כל עוד הוא היה נשוי נמנעתי מניהול מערכת יחסים איתו מעבר לחברות . למרות הקשר החזק מאוד שהיה בינינו אנחנו מאוד שונים, אני קוראת המון, אני יצירתית, מתענינת בהמון דברים, יש בי סקרנות אדירה ורצון לידע, אני חברה במנסה ישראל , אני לא אדם קל ומסוגלת להלחם על עיקרון עד הסוף , אני מעדיפה פחות חברים אבל עם קשר איכותי, והוא חבר של כל העולם ואשתו, חביב הקהל, אני נתפסת בעיני חבריו כאוייב הציבור מס 1 , למרות שלא פגעתי באף אחד אלא פשוט התרחקתי מאלו שאינם מתאימים לי, ואני מאמינה שאני לא חייבת לאהוב את כל חבריו אבל זה בסדר אם הוא מתראה איתם, והרבה פעמים האגו שלי שולט בי ואני מודעת לזה, הוא לעומת זה אדם שקט, מעולם לא נכנס לעימות עם אף אחד, אין לו הרבה תחומי עניין , אין לו יוזמה משלו לכלום , הוא נהנה מתשומת לב ואנשים אוהבים אותו ולמרות השוני בינינו זה עבד והיינו מאושרים.ב7 חודשים שלפני הפרדה התחלתי להרגיש שאני רוצה יותר, שנמאס לי להיות תמיד היוזמת, תמיד הנותנת את תשומת הלב , ומחזיקה את היחסים על הכתפיים ורציתי שותף מלא ושווה בזוגיות, אז זזתי קצת, וחיכיתי שיבוא וישאל מה קרה, הייתי מסבירה לו, אבל הוא התחיל להרגיש נטוש, עזוב ולא נאהב, הוא התרחק מחבריו בגללי, ופתאום גם אני, להרגשתו, לא הייתי שם בשבילו, ואז גיליתי שהוא חזר לנהל שיחות ארוכות עם בחורה צעירה ממנו בכ20 שנה שפעם חיזר אחריה,האמת התפוצצתי , והוא התחיל להסתיר, לשקר, עד שלפני 4 חודשים הוא אמר שהוא רוצה להפרד, בהתחלה הוא הכחיש ורק אחרי שרבנו והפעלתי לחץ הוא הודה שהוא רוצה לגור בנפרד.נפגעתי מאוד כי הדבר הבסיסי שהיה בינינו הוא האמון המוחלט שהיה לי בו, הוא הכחיש שהוא מנהל איתה רומן, וטען שהיא הייתה תחליף לחברה שאיבד קרי: אני, מישהי לדבר איתה בגלל תחושת הבדידות שלו, אני מאמינה שזה נכון כי עד כמה שגיליתי היא עומדת להתחתן עם מישהו, אבל האגו לא נתן לי לחזור להיות כמו שהייתי איתו והוא חי בתחושה שהפסקתי לאהוב על כן רצה להפרד, וגם לו יש אגו לא קטן משליהוא הציע שנחיה תקופה בנפרד אבל נמשיך להיות זוג, אבל האמון שלי בו נשבר וסרבתי , על כן תבעתי אותו למזונות, ברור שהוא כועס,בשיחה שניהלנו השבוע הוא הודה שאני חסרה לו ועדיין חושב עלי, אבל יש מצב משפטי בינינו ולא נראה לי שבשלב הזה אבטל את התביעה, (הוא גם לא ביקש) אני עדיין אוהבת אותו והשאלה היא האם אתה חושב שיש אפשרות לחזרה ואם כן איך?תודה על תשובה

טריליאן יקרה,
לך יש צרכים מסויימים, ולו יש צרכים אחרים. את מלחיצה אותו, ומגבילה את חייו החברתיים – שעבורו הם חלק מקיומו ומהנשימה אותה הוא נושם – ואת רואה זאת כדבר שבא על חשבונך. אני לא יודע אם בגלל זה (כי רצית שירצה אותך יותר משהוא רוצה אחרים, ושיראה לך את זהדרך היוזמות שלו), או בגלל לחצים אחרים מצידך, או בגלל שהוא היה זקוק לעוד כדי להרגיש שהוא מיצה את חייו עד תומם, ללא קשר אליך, הוא יצר קשר נוסף שפגע בך. מכיוון שהוא לא חי בשלום עם עימותים, מן הסתם הוא מעדיף לחיות לבד מאשר להתווכח איתך.אני מניח שכל עוד התביעה עומדת ביניכם, האפשרות לחזרה כנראה לא קיימת. אתם צריכים לשבת ביחד ולדבר, אם אתם מסוגלים לזה, כדי לגשר על הפערים, להשלים, ובין היתר גם להגיע למסקנה שאת מוותרת על התביעה. קשה לי לראות שתהיה השלמה אמיתית ללא זה. יתכן שהיית רוצה לראות אותו מוכן להשלים לפני שתוותרי על התביעה, ולכן אתם עדיין מרוחקים. כך שאולי נכון יותר ללכת יחד ליעוץ זוגי. כדי ששניכם תרגישו בטוחים יותר דרך שיפור התקשורת, וגם בעזרת התיווך שיהיה לכם שם, שמקרים כאלה לא יחזרו. כדי שהתקשורת ביניכם תעבוד טוב יותר גם במקרים של קונפליקטים, כדי שאת תהיי פחות פגיעה ולחוצה, וכדי שהוא יוכל להרגיש שיש לו חיים שלווים ומלאים (שזה אומר גם חברים, מבחינתו) גם כשהם ביחד איתך.