משבר גבר לאחר לידה: מה עושים?

אני חודש וחצי אחרי לידה, ונראה לי שלבן זוגי שלי יש דיכאון אחרי לידה...זה ילד שני, הבכור בן שנתיים וקצת - בן זוגי נמצא בעבודה רוב היום ומגיע בערב. הוא לא מביע שום עניין בתינוק (את הגדול גידלנו ממש ביחד מגיל 0), לוקח אותו רק כשאני מבקשת (ואני גם מאוד משתדלת לא 'לזרוק' אותו עליו מייד כשמגיע, גם ככה יש עוד אחד לטפל בו, ואני יודעת שקשה להגיע מהעבודה למציאות של בית...). הוא מתלונן כל הזמן על עייפות ונרדם מאוד מוקדם (אני יכולה להגיד אובייקטיבית שזו עייפות לא רגילה - הוא הרבה יותר עייף ממני - ואני זו שקמה כל הלילות, לא ישנה במשך היום (אני עובדת בבוקר מהבית, אני לא זכאית לחופשת לידה... מ-13:30 מטפלת גם בבכור - כשהוא עובד בעבודה די נוחה)). הוא לא רוצה לעשות שום דבר ביחד אם במקרה שני הילדים ישנים, אלא רק לישון.. וכל הזמן ממורמר כזה...אני יודעת שאני רגישה יותר מהרגיל אחרי לידה, אז אני מנסה לא להתעצבן עליו כדי לא לגרום לפיצוץ אבל קשה לי... יש דבר כזה דיכאון אחרי לידה לגבר...? זה צפוי לחלוף...? אני מרגישה כאילו כל ההתרחשות של הבית מסתובבת סביבו (והמצבי רוח שלו) ואני מרגישה קצת 'מוזנחת' (כשבתוך תוכי אני רוצה לקבל קצת יחס על מה שעובר עליי בתוך זה, אבל הוא לא מצליח להבין אותי ....)

יעל יקרה,
יכול גם להיות שהמשבר הנפשי שהוא עובר אינו קשור להולדת הבן שלכם, או שעניין הבן הוא רק תוספת למשהו אחר. לכן, עדיף שלא לצפות "שזה יחלוף" כי זה "דיכאון לאחר לידה". יכול להיות שהמשבר אינו קשור לזה כלל, אלא ללחצים בעבודה או ליחסים ביניכם, או למשהו אחר שהוא לא מספר עליו. ולכן, או שהוא באמת עמוס מאד או מודאג מאד, או שמשהו ביחסים ביניכם השתבש לו, והוא שומר על ריחוק עד שיחליט מה לעשות. כך או כך, יש לו בעיה, ולכן לכם, וצריך לטפל בה באופן כזה או אחר.מצאי הזדמנות טובה לשיחה בשניים, כאשר אינכם ממוטטים והילדים ישנים, או שהגדול אצל ההורים שלכם, ופתחי את הנושא. תגידי שאת רואה שיש לו בעיה, ואת רואה שהוא מודאג, מסוגר, "לא חי", וזה מדאיג אותך. אמרי לו שאת רוצה לעזור לו, ושאלי למה זה קשור, אם לעבודה, למשהו אחר שמדאיג אותו, או למשהו ביניכם.