משבר בנישואין: טיפים להתמודדות

שלום רב
דר' ,הייתי שמחה אם תעזור לי לפתור בעיה שגורמת לי תיסכול וחוסר אושר טוטאלי ....המקרה הוא כזה,אני בחורה דתיה,התחתנתי לפני פחות משנה אחרי הרבה אולטימטומים על הבחור,יצאנו חצי שנה ואז התחלתי ללחוץ לכיוון חתונה ולא הבנתי למה הבחור מתמהמה,בסה"כ היציאות היו כייפיות ושידרנו על אותו גל,ואז הוא אמר לי שיש לו בעיה עם הנמשים שלי,מכיוון שהייתי לחוצה להתחתן,הלכתי איתו לרופא עור לפני החתונה ושיפרנו את העניין (טיפול פנים מאסיבי ודי כואב),לאחר חצי שנה נוספת התחתנו ,ומסתבר שעניין הנמשים רק מחמיר,בעלי לא מוכן שאסתובב בשמש ואת האוטו שלנו הוא כיסה עם וילונות ואפשר לומר כופה עלי למרוח קרמים בוקר וערב ע"מ שהנמשים לא יחזרו .. ולהיפגש עם רופא העור אחת לשנתיים ככה ...(כנראה שלא "קראתי את המפה" טוב לפני החתונה ....זה מה שקורה כשלחוצים להתחתן....)בנוסך לעניין הנ"ל,כשבוע לאחר החתונה בעלי טוען שהאף שלי דורש שיפור רציני כי הוא ממש לא ממוצע ,ומאז בעצם אנחנו בוויכוחים כי אני לא מוכנה לבצע את הניתוח ,הוא טוען שזה מאוד מטריד אותו והוא חושב על זה יום וליל,הוא משווה אפים של אנשים כל הזמן ...בעלי טוען שאם אני אשפץ את הדברים הנ"ל החיים שלנו יהיו ממש מאושרים ,ואני כמובן לא מאמינה ....אני תוהה בעצם מה הדבר הבא שהוא יבקש ממני לעשות (וכבר יש עוד משהו בקנה ...)בעלי לא מאמין בפסיכולוגים ובמיוחד לא קולט שיש לו בעיה .האמת שהלכתי לפסיכולוג למספר מפגשים, והוא אמר שאני לא אעשה דבר ממה שבן הזוג דורש ממני שכן העניין לא יפסק בחיים ,הוא חייב ללמוד לקבל אותי כמו שאני .כמובן שהשיטה לא כ"כ עובדת, הנושאים הנ"ל גוררים ויכוחיםתמידייםותיסכול רב של שני הצדדים .פרט נוסף, אני בהיריון מתקדם,כל יום צריכה ללדת,ואני מתוסכלת עד עמקי נשמתי ,אין לי עם מי לחלוק את העניין ואין לי פתרון ....אנא ממך ,אשמח אם תעזור לי ....

תושית יקרה,
לפחות דבר אחד ישתנה בקרוב, וזה שהבטן שלך תרד בקרוב. אז קודם כל מזל טוב!מה שקורה הוא שהפסיכולוג שלך צודק, ושאת לא צריכה להענות לגחמות שלו בנוגע למראה שלך. בן הזוג שלך מתנהג בעניין הזה, לפי תאורך, באופן אובססיבי, ויכול להיות שהוא מחפש את מי להאשים או את מה להאשים בעובדה שהוא לא מרגיש שהוא יכול להתמסר לך כפי שאת מצפה ממנו, או כפי שהוא חושב שהוא צריך בנישואים. שניכם כנראה לא עשיתם שעורי בית לפני הנישואים. את לא בדקת שהוא באמת אוהב אותך, והוא לא בחן עד הסוף מה מפריע לו, ושניכם אולי חשבתם שהדברים יסתדרו אחר-כך, והם לא.אני לא חושב שיש פתרון קל לבעיה שלכם. בודאי לא בסדרת ניתוחים פלסטיים אינסופיים, כי עוד מעט זה יהיה שאריות הבטן מהלידה, ואחר-כך דליות ברגליים, ואחר-כך צלקות למיניהן, ותהליכי הרזייה, ושיפור קמטים בעוד 15-20 שנה, ועוד לא דברנו על ניתוחי חזה, ועוד ועוד. יכול להיות שבסופו של דבר, הנישואים שלכם לא יחזיקו מעמד, לכאורה בשל ויכוחים לא רציונליים, אבל אולי בגלל סיבות אחרות ברקע שעליהן הוא לא מדבר, ואולי הוא לא מבין עד הסוף. אם הוא לא מוכן ללכת ליעוץ זוגי, אני מציע שפשוט תורידי את הנושא מסדר היום, ושילמד להתמודד עם זה כך או כך. תפסיקי להצטדק, תפסיקי להתווכח, ותהיי חותכת וברורה שאת לא משנה שום דבר, וש"נא לדבר על נושא אחר, על זה אני לא מוכנה לדבר". שיחליט בעצמו אם הוא מתמודד עם זה או לא. ויכול להיות שהוא באמת לא יוכל להתמודד עם זה, ותיפרדו. אבל במקרה כזה, אולי כדאי להמר. כי אולי, לאחר מאבק של כמה חודשים, הוא יבין שבאמת אין על מה לדבר, ואולי, בתהליך ההשלמה שלאחר האבל וההסתגלות, הוא יהיה מוכן לאהוב אותך גם בתנאים האלה.זה לא מעודד ולא נותן בטחון שזה מה שקורה, אבל זה יהיה החלק שלך להתמודד עם זה.

שלום
דר' ,אני חייבת לציין שהגדרת מספר דברים באופן מדוייק להפליא ...בן זוגי אכן מחפש את מי להאשים בעובדה שהוא לא מרגיש שהוא יכול להתמסר אלי כפי שאני מצפה ממנו - והוא מצא,זה ההורים שלי כמובן (האף שלהם לא משהו וזה משהו שבעצם ירשתי מהם) ולכן ,לטענתו,הוא לא נהנה לבקר אותם אף פעם כי זה תמיד מזכיר לו את הבעיה ואת המקור שלה ...בנוסף,באמת לא עשינו שיעורי בית לפני הנישואים,אני הייתי "לחוצת חיתון" וכפי שאמרת הוא לא בחן עד הסוף מה מפריע לו ,לטענתו,עניין האף היה לו בתת מודע לפני הנישואים והוא לא ידע להגדיר בדיוק מה מפריע לו ,למרות שאם לומר את האמת גם אם הוא היה יודע זאת לפני זה היה חוסך מאיתנו (אולי) מאבקים על העניין הזה אחרי החתונה,אבל דברים אחרים היו צצים,כמו שעכשיו בנוסף לדברים שציינתי (נמשים ואף),הוא היה רוצה "לשפץ" אצבע בכף רגלי,אז אתה מבין? אין לדברים סוף ....חשוב לו מאוד המראה החיצוני שלי ...אני אנסה לאמץ את הצעתך ולא להיענות לכל גחמותיו למרות שזה ממש ממש ממש קשה,הנושא הזה כל הזמן ברקע,בעלי כל הזמן בדיכאון מזה וזה משפיע על האוירה ...גם כשהוא מעלה את הנושא מאוד קשה לי להיות אסרטיבית ולהתנגד,אבל כפי אמרתי,אני בכל זאת אנסה (אני מקוה שאעמוד בזה ...)לפעמים,ברגעי חולשה ומשבר,אני אומרת לעצמי "יללא מה איכפת לך, לכי תעשי את זהורק את זהוזהו" וזה יכניס קצת שקט ....יש לי שאלה קטנה,בעלי מתעקש שבימים שיש שמש לשים וילון בחלון לידי במושב ברכב (יש לנו חתיכת בד ברכב שמשמת כוילון-זה לא וילון קבוע בחלון) ולהוריד כל פעם את המגן שמש, האם לריב ולהתעקש (כמו שאני עושה עכשיו) ולא לשים את הוילון או לוותר ?(אני חוששת שאם אוותר בעניין אז הוא יראה בעצם שאחרי לחצים אני נשברת ומוותרת)בנוסף,האם כדאי בכל זאת לשכנעו ללכת לייעוץ זוגי (על אף שהוא טוען שהוא לא מאמין בפסיכולוגים ובטח בזה שהם לא יעזרו לו כי הוא יודע בדיוק מה מציק לו והם לא יכולים לעשות כלום בעניין) ?תודה רבה רבה מראש ...אתה ממש עושה עבודת קודש !

תושית יקרה,
אם הוא רוצה ללוות אותך לכל מקום, ולשאת את השמשיה מעליך, בבקשה, זו בעיה שלו. אבל ברגע שאת מתחילה לטרוח לעשות משהו שהוא חריג בכיוון שעליו הוא מדבר, את משחקת את המשחק שלו, ואז אתם תמשיכו כל הזמן להתווכח על הגבולות. אם את מתחילה, ואפילו בדבר קטן, משמע שאת מקבלת את האקסיומה שלו. תפסיקי לשחק את המשחק, ואז כל מה שישאר זה שהוא ינסה לשכנע אותך להכנס למשחק עד שיבין שאת לא משחקת אותו. הגבולות יהיו הרבה יותר ברורים. וכפי שכתבתי לך, אז זו תהיה החלטה שלו. זה בדיוק כמו שצריך להתנהל למשל עם ילדים: לדעת לשים גבולות. ואם את לא שמה אותם, לעולם תילחמי עליהם.אני רוצה להוסיף שהוא עושה את מה שהוא עושה לא רק כדי להימשך אליך, ולא רק כדי להציג את עצמו כמצליח בעיני אחרים, שהנה יש לו אשה יפה. אבל הוא מרוויח מזה עוד כמה דברים נוספים ביחסים ביניכם: הוא מוריד לך את הבטחון העצמי, וכך מנסה להבטיח את זה שתישארי איתו, כי אחרים לא ירצו בך; הוא מנדנד לך על דברים בלתי אפשריים, ומנסה לשלוט בך דרך רגשי האשם שלך. זו לא זוגיות שתצליחי להיות בה מאושרת לאורך שנים. ולכן התשובה היא כן, אם את יכולה להביא אותו ליעוץ זוגי, עשי זאת, ואם לא, תני לו להחליט אם הוא מקבל אותך כפי שאת או לא. אני חושש שהתשובה תהיה לא בהסתברות גבוהה, אבל אולי מוטב לך לקחת את הסיכון.