משבר בזוגיות: איך להימנע מנפילה?

ראשית, תודה על התייחסותך.אחרי הנפילה העמוקה של אתמול, בעיקר באופן אישי, אחרי תחושת ייאוש ועייפות כללית, ואחרי שאמרתי לו בעצב מהול בכעס. בברוגז מהול ביושר, אמרתי לו שזה או פרידה או טיפול (דבר שהוא אישית מתנגד לו ואילו אני חושבת פרקטית שזה כמו לקחת רכב לתיקון אצל מומחה) (הוא חושב שאצלנו כל התשובות) אז אחרי הערב הקשה הזה. משום מה, בלי שאוכל להבין זאת, קמתי, לפני כולם הבוקר, אירגתי את צרכי הילדים, הערתי אותו, בלי ברוגז ובלי חנופה, ביקשתי שיבוא איתי לשיעור יוגה שאנחנו הולכים אליו מידי פעם, ולמרות סירובו הראשוני לא ויתרתי וביקשתי שוב שיקום ויבוא, והוא קם והתארגן. פיזרנו את הילדים, נשמנו וזזנו כל אחד לעצמו בשיעור ומשם משהו זז במשחק של השיווי משקל. חזרנו, בלי הרבה דיבורים, לתקשר על רמה נורמלית, תקינה, אפילו שכבנו בצהריים. ואני מרגישה הקלה גדולה ושהשליטה חזרה לחיי. אני אפילו אוכלת פחות (כי אני אכלנית כפייתית כשחזרה לי אהבה...)וזהו, עד הנפילה הבאה לא יודעת. גם לילדים הייתה לי סבלנות קצת יותר. אני מקווה שנמשיך לשמור על המשחק החדש הזה עד שיהפוך להרגל. שבמקום לצעוק נדבר חלש כי זה מעיר לנו את החמורבים...בכל אופן תודה על הזמן שלךאלה

א.א. יקרה,
נדמה לי שכאשר בן זוגך אומר שאצלכם כל התשובות, הוא מתכוון לומר שכדאי שתשמעי למה שהוא אומר לך, ושאז הכל יהיה בסדר. העובדה הרי היא שהדברים אינם בסדר, ושלא הצלחתם להתמודד עם זה לבד. אני חושב שכדאי לך להפסיק להמשיך ולהתעצל, כפי שעשיתם תמיד כאשר הדברים מעט התפוגגו והפכו להיות קצת יותר טובים, אלא להמשיך להכות בברזל החם, ולעשות מעשה. אחרת הנפילה הבאה תגיע, ובכל פעם היא עלולה להגיע לתהום עמוק יותר.