משא ומתן על דת בזוגיות

שלום,
אני בקשר עם מישהי שפגשתי לפני כשלושה חודשים, עד כה הכל היה דיי בסדר והקשר היה בעליה מתמדת (אך איטית לבקשת בת הזוג).לפני מספר ימים חלה תפנית בהתנהגות אצל בת הזוג, היא כמעט ולא עונה לשיחות או לנסיונות שלי ליצור קשר.אתמול בערב בצעד קיצוני וחד צדדי נסעתי לביתה (אנו גרים בערים שונות במרחק של שעת נסיעה) ואילצתי אותה לצאת ולדבר, החלטתי שאני מספיק מעוניין בה ולכן פעלתי כך למרות שלא אהבתי את זה שאני פועל מתוך לחץ.היא ביטלה שיעור שהיתה אמורה ללכת אליו ויצאה אלי תוך מספר דקות. העברנו ערב נפלא ואני בקשתי ממנה שתנסה להיפתח ולתקשר איתי בכך שתסביר מה מציק לה ומה עובר עליה, כצעד בונה אמון הבהרתי לה עד כמה היא חשובה ומשמעותית בחיי.היא הסבירה שהיא לא בטוחה בנוגע לקשר ושאולי היא רוצה להתקרב לדת ולשנות את אורח חייה ליותר דתי (בעיקר לשמור שבת). בגלל שאני חילוני היא חוששת אני אתאים לאורח חיים מסוג זה מה שיפגע ביכולת שלנו להסתדר יחד בהמשך.הבהרתי לה שאני לא יודע מה עמדתי בנושא באותו רגע אך אני מוכן לשקול את העניין ולעשות מאמץ במציאת פיתרון כי היא באמת חשובה לי.המשכנו את הערב בבית קפה ועסקנו בנושאים אחרים, במהלך הערב הייתה לנו רומנטיקה טובה (טיילנו יחד כשעה התנשקנו והתחבקנו באופן הדדי ומדי פעם כאשר היא יזמה יותר), סה"כ היה לנו ערב מהנה מאוד.בסיום הערב שאלתי מה הולך לקרות בהמשך?, היא השיבה שעליה לחשוב על הקשר ביומיים הקרובים ושהיא לא יודעת.דרך אגב, לאחר חודשיים היא עדיין לא הכניסה אותי לבית הוריה ותמיד כאשר אני מגיע (מה שקורה ב 90% מהמקרים שאני עושה את המאמץ) אנו בסוף הערב נמצאים מספר שעות באוטו מחוץ לבית הוריה (מה שדיי מפריע לי), הסברתי לה באותו ערב שזה דיי מפריע לי והיא טענה שהוריה מאוד ביקורתיים והיא רוצה להיות בטוחה לגביי לפני שהם יכרו אותי (לא נשמע לי טוב בכלל למרות שלחברות הטובות שלה היא הכירה אותי).אני לא יודע מה עלי לעשות, אני דיי אוהב אותה ולא יודע איך מתקדמים מהנקודה בה אני נמצא. האם עליי לתקשר איתה בתקופה זו ונסות להשפיע בדרך כלשהיא או פשוט לוותר או להמתין?אשמח לקבל דיעה או עזרה.תודה

אנונימי יקר,
לפני שתשלה אותה, כדאי שתבדוק היטב עם עצמך מה אתה מרגיש. כלומר, תבדוק עד כמה אתה באמת מוכן ללכת לקראתה בעניין הדת. זה דבר למשא ומתן עכשיו, כדי שהדברים יהיו ברורים, ולא להשאיר אותם פתוחים לאחר-כך. ציפיות לכך שהיא תשתנה או שיהיה לה פחות חשוב, הן כנראה לא ראליות, ואם זה מה שאתה מקווה שיקרה רק משום שמצאת מישהי שמוצאת חן בעיניך, זה לא מספיק. זו תהיה הונאה עצמית שלך. ואם תוליך אותה שולל, להאמין שתהיה מוכן ללכת לקראתה יותר ממה שתלך, או אם תהיה עמום בעניין הזה, שוב, שניכם תסבלו מאוחר יותר. המקום למשא ומתן של מה ועד כמה, וקביעות גבולות ברורים הוא כבר עכשיו.

תודה על המענה ד"ר חסון,אכן, גם אני שותף לדיעה שלך ואני לא מתכוון להשלות אותה, לכן לא הצהרתי על וויתורים בנושא הדת אלא על נכונות להתאמץ ולנסות למצא פתרון כזה או אחר יחד.אך לצערי זו אינה הבעיה העכשווית ביותר, ביום ראשון, לאחר שהיא עברה שבת באווירה דתית אשר אורגנה במלון ע"י חב"ד, ולאחר הפגישה שלנו היא אמרה שעליה לחשוב ביום יומיים הקרובים על הקשר בנינו.האם עליי ליזום את יצירת הקשר איתה או להמתין שהיא תחזור אלי?במהלך החודשיים שאנחנו יוצאים יחד קיבלתי ממנה סימנים טובים המעידים על כיוון חיובי מבחינתה. קיבלתי ממנה מתנה קטנה, היא נתנה לי תמונה שלה לארנק, יזמה שיחות טלפוניות לא מעטות בהם ציינה כמה היא מתגעגעת והכי חשוב באחת הפגישות היא אמרה שהיא מרגישה שהיא מתחילה להתאהב.אני מתחבט בשאלה האם אני זה שצריך ליזום התקשרויות עכשיו מבלי לחשוב יותר מדיי ולנסות להיות איתה בתהליך שהיא עוברת או שמה עליי לתת לה ליצור את הקשר לאחר שתתגבש אצלה החלטה?......תודה

בהמשך לתכתובת הקודמת....

אנונימי יקר,
ברגע שאתה שומר על עמימות ("נכונות להתאמץ ולנסות למצוא פתרון כזה או אחר"), הרי אתה גורם לאשליה שלה. וגם שלך, כאילו אתה בסדר, כשאתה יודע שאתה לא. לכן, למרות הסיכון שזה לא ילך, אתה חייב, למענה ולמען המוסריות האישית שלך, לקבוע את הגבולות כבר עכשיו.