מריבות וחוסר תקשורת בזוגיות

שלום רב,
אני בת 50 ונשואה כ-30 שנה , הבעיה שלי תישמע אולי הזויה אבל היא אמיתית.בעלי לא קרא בשמי מעולם ( חברות ונישואים) אין לי מושג למה וגם לו אין הסבר.לאחרונה חיי הזוגיות שלנו במשבר, בעלי שותף מלא בגידול הילדים ועוזר מאוד בבית אך לאחרונה אנחנו רבים על כל שטות ( בעיקר בגלל הילדים) מטבעי איני אוהבת לריב ובד"כ מבליגה אך לאחרונה איני מסוגלת לשתוק, אני מרגישה שנעשה לי עוול, אני עובדת מאוד קשה מחוץ לבית וכן בבית.אני יודעת שבעלי אוהב אותי ודואג לי אך הוא לא מביע רגש ,לא חיבוק ,נשיקה או שמות חיבה, בעלי לא יוצא עם חברים ואין לו שום פעילות שלא במסגרת המשפחתית, המשפחה היא הכל ובכל זאת אני מרגישה תסכול שהחיים שלי מתנהלים כך.למראית עיין הכל אצלנו טוב ויפה ואף אחד לא יכול להעלות על דעתו שזו האוירה בבית, אנו לא כועסים או רבים לפני אנשים/משפחה/חברים , תמיד עוטים את המסיכה ומחייכים וצוחקים כרגיל, בעלי מאוד סגור ולא משתף חברים או משפחה בכעסים ובתסכולים שלו מחיי המשפחה.איני יודעת מה לעשות.אודה לתגובתך,ד"א פעם ראשונה שאני משתפת ומעלה זאת בכתבבתודה מראש

איריס יקרה,
אני מסכים שזה מוזר. מה שלא ברור לי איך הוא כן קרא לך, כי הרי היה צריך לקרוא לך לפעמים. האם בחר בכינוי חיבה במקום זה? – כי אז אני מבין. האם קרא לך תמיד "מותק"? האם קרא לך "מפלצת" (ואז זה סימן שהמצב היה גרוע מאד לאורך כל אותן שנים)? כך שאני אפילו לא יודע איך להתייחס לזה.אבל נדמה לי שזה רק קצה הקרחון, ועולה אולי כמאפיין שאת בוחרת לראות ל"מוזרות" שלו. בכל מקרה, יש לכם בעיה. אתם רבים על כל שטות. את כבר לא מבליגה, ואת מרגישה שנעשה לך עוול. לבד, כשאתם לבד, זה כבר לא עובד, והתקשורת הלקוייה ביניכם מוליכה אתכם למריבות, ולא לפתרון הבעיות. מן הסתם, אם את לא חושבת שזה רק גל שיעבור (ואולי חשבת, וזה שלב שכבר עברת בחשיבה שלך), זה בדיוק המקום ללכת ליעוץ זוגי, כדי לקבל עזרה. כרגע, הטינה הצטברה ומפריעה לכם להתחבק מחדש.

תודה ד"ר על התגובה המהירה.בעלי מעולם לא קרא לי מותק או כל שם חיבה אחר אך גם לא מפלצת.כשהוא צריך לשאול אותי או לספר הוא פשוט מתחיל לדבר.אף פעם לא הקדשתי לכך מחשבה אך לאחרונה זה מאוד מפריע לי וגם אמרתי לו.אספר לך קוריוז, כשהוא עלה לתקן את הגג הזזתי את הסולם ואמרתי לו שאני נכנסת הביתה וכשיצטרך אותי פשוט יקרא לי בשמי, הוא פשוט לא היה מסוגל ואני ויתרתי בסופו של דבר .ציינת שהצטברה טינה ואני ממש מסכימה, כי אני כועסת מאוד וכמובן גם לו יש את הכעסים שלו.יש לציין שנושא גירושין לא עלה אף פעם.שנינו מאוד סגורים ולא נראה לי שנוכל לשתף מישהו זר בבעיות

איריס יקרה,
שאלת לדעתי, והבעתי אותה.ותמיד קשה לשתף זר בבעיות, אבל לפעמים צריך. ומנסיוני, גם אנשים המתקשים להיפתח, מצליחים לעשות זאת.