מערכת יחסים מרוחקת - מה עושים?

שלום
ד"ר...אני מעוניין להתייעץ איתך על עניין שמטריד אותי כבר יותר משנה.אני נמצא במערכת יחסים במשך 3 שנים.התחלתי את הקשר הזה עם בחורה שקטנה ממני בשנתיים והוא התחיל ממש לפני שהשתחררתי מהצבא. בת זוגתי המשיכה לקורס קצינים והייתה בקבע במשך שנה. הדבר מאוד הפריע לי כי מאז ומתמיד ניהלנו מערכת יחסים רחוקה.המצב הלך והידרדר, השכרנו דירה, היא הייתה צריכה לעבור לשרת קרוב ובסוף החליטה להגיע למקום מאוד מרוחק מהדירה ותמיד הרגשתי שאני גר שם לבד.הסיפור נגמר באכזבה גדולה, פינינו את הדירה והייתי כבר מיואש, תמיד חשבתי על פרידה ולא יכולתי לבצע זאת. התחלתי להיכנס למצבי רוח, רבנו על זה המון והחלטנו להיכנס למערכת יחסים פתוחה שפגעה בי קשות. החלטתי שנמאס לי וטסתי לחו"ל לחצי שנה שבה הייתי חייב להירגע, כעבור חודשיים יצרנו קשר והיא הצטרפה אליי לטיול, במהלך הטיול רבנו לא מעט בגלל המשקעים שהיו מהארץ. הרגשתי שהייתי חייב את הזמן הזה לעצמי ובסוף לא הייתה לי את ההזדמנות במלואה.חזרנו מחו"ל, בקרוב אנחנו מתחילים ללמוד והיא תלמד במרחק של שעה וחצי נסיעה ממני, לא כולל את המבחנים, הלחצים, האנשים החדשים שנכיר והחיים בנפרד. אני מרגיש הרבה חששות מלהיכנס ל4 שנים נוספות של מרחק.אני חושש תמיד שנחזור לאותו המצב שהיה לפני קצת יותר משנה, של קשר פתוח ושל ריחוק ותקשורת שמבוססת על טלפון.מצד שני שוב קשה לי לבצע פרידה, הגעתי להחלטה שאני חייב להיות קצת לבד ולהבין לאן זה הולך, אני רוצה לטוס שוב לחודשיים עד תחילת הלימודים ולראות מה יהיה כשאחזור ואם אני רוצה אותה כבת זוג לעתיד, ואם אי פעם אני ארגיש בטוח ב100% שאני רוצה ואהיה שלם עם זה אולי נחזור. אבל העבר עדיין מציק לי וכבר מעל לשנה שאני בספקות וחששות, אני חייב את הזמן הזה ושוב לא מצליח לבצע פרידה. היא תמיד אומרת לי כמה שהיא לא רוצה לאבד אותי וכמה היא אוהבת אותי וזה מונע ממני לעשות את זה ואני מרגיש שאני ממשיך להיות איתה בחוסר ודאות מה אני בכלל רוצה.אשמח מאוד אם תוכל לעזור לי.עידן.

עידן יקר,
אני חושש שאתה גורר איתך מערכת יחסים שיהיה קשה מאד לשקם אותה. קודם כל בגלל המשקעים, ושנית בגלל המרחק הפיזי ביניכם. קשה מאד לגשר על כל כך הרבה חוסר אמון כפי שיש ביניכם, וחוסר ביטחון ברצון שלכם להיות ביחד, כאשר אתם רחוקים ורואים זה את זה רק לעיתים רחוקות. טלפון עלול לא להספיק לזה.אבל אני שואל את עצמי עוד אם אין כאן משהו שאני ואולי גם אתה מפספסים. אתה אומר שהיא אוהבת אותך, ולא רוצה לאבד אותך. אם כך, אני תוהה מדוע בכל זאת היא בחרה להיות בבסיס מרוחק (בהנחה שזו בחירה שלה), ומדוע היא בוחרת ללמוד רחוק ממך. ברור לי שאתה מתמרמר על כך ונפגע. אבל אני שואל את עצמי אם אתה אולי הוא זה שלא מתחשב בצרכים חשובים מאד שלה, ושאולי יש לה סיבות משמעותיות, של קריירה שהיא רוצה לפתח והיא משמעותית לה, ואתה מתקשה להיות נדיב ולפרגן לה את הצורך הזה שלה. אולי לכן אתה כועס כל כך. האם אתה עצמך יכול לשנות את מקום מגוריך/לימודיך ולעבור לגור לידה, במקום להיפך? האם הראייה שלך את הדברים היא חד צדדית, ואתה מעדיף שהדברים יתנהלו לפי מה שיותר נוח לך יותר מאשר לפי מה שמתאים לצרכים שלה, וכועס עליה כאשר זה לא המצב? החלטת שהיא זו שצריכה להקריב את הצרכים שלה למענך, אבל לה זה קשה לביצוע. יש לי החשד שאם היא מחליטה את ההחלטות שהיא מחליטה, הרי זה למרות שהיא רוצה להיות איתך ולא לאבד אותך, ולא כדי לעשות לך דווקא. האם זה אומר שהדברים הללו חשובים לה מאד, והיתה רוצה שתתחשב בדברים הללו, למרות האכזבה שלך?

תודה רבה על העזרה דוקטור,בסוף נפרדנו ואני חושב שזה היה הצעד הכי נבון..אי אפשר לשקם קשר כזה, כשיש בו כל כך הרבה משקעים והוא היה מבוסס על המשקעים האלה במשך 3 שנים..שיהיה לך יום טוב ותודה!