מעבר דירה: פתרון למשבר זוגי?

שלום רב ,
אנסה לכתוב בקצרה . אנו נשואים כמעט כשלוש שנים יחד 4 שנים ,יש לנו ילד מקסים בן שנה וחצי , לפני כמעט כשנה עברנו לגור אצל אימי ( אבי נפטר לפני כ שלוש וחצי שנים ) מנסיבות כלכליות . מאז המעבר אנחנו מוצאים את עצמנו בריבים בחודשים הראשונים זה היה נוראי , היתה לנו נסיעה לחו"ל ששם גם בלינו בריבים וממש רצינו לפרק את החבילה , עברנו את המשבר הזה , אבל כיום אנחנו שוב מוצאים את עצמנו רבים לפחות אחת לשבוע . אנחנו אנשים שאוהבים עצמאות ופרטיות אבל בשנה האחרונה מצאנו את עצמינו חיים יחד עם אימי , חיים את הבעיות שלה , חיים את הבעיות של חמתי שתחייה , שלקחנו הלוואה כספית בשבילה , חיים את הבעיות של אבא של אישי , ובתוך כל זה מגדלים ילד ראשון . אין לנו רגע דל , אנחנו עובדים , אישי עבד עד לפני כחודשיים אבל פוטר מעבודה מנסיבות של שינוי בהנהלת החברה , אני עובדת בתחום האמנות כעצמאית ( מכניסה משכורת של כחצי משרה - גם כל הזמן יש לו טענות שאני איני מכניסה מספיק ולי קצת קשה לבנות קריירה שאני בבית עם הקטן רוב שעות היום ) ) . אישי עבד כל יום מהשעה 8 בבוקר עד 9 כל יום כך שגם כל הגידול של הקטן היה עלי , הוא היה מגיע הביתה והכל מתוקתק , כיום הוא נמצא בבית אבל נוסע לעבוד בת"א יוצא בבוקר חוזר בערב , הוא פשוט אינו יכול להישאר בבית אימי יותר מידי זמן , עם הזמן גם זה יצר ריבים ביני לבין אימי , כי הוא כל הזמן היה בא בטענות , אני מאוד מבינה את מצבו ומאוד מפרגנת לו , וכיום הוא נמצא וגם אני במצב די דכאוני , רק שאני יכולה לצאת מזה מהר יותר ממנו , ברצוני לציין כי הוא גם אוהב לישון הרבה , ויש לו בעיה לקום בבוקר רענן ולא עצבני , גם על זה אני מוותרת למרות שרוב השנה הראשונה של בני אני זו שהייתי קמה בלילות , ואני זו בלי הרבה שעות שינה , כיום אני ישנה הרבה יותר טוב . אנו ממשכים לריב והתקשורת בנינו הולכת ונהיית קשה יותר , אנחנו מאוד אוהבים אחד את השני אבל נוצר בנינו פער ואיני יודעת מה לעשות . יום אנחנו באפ ויום בדאון . קשה ... אני אדם מאוד שמח מטבעי , ובאיזה שהוא מקום אבדה לי שמחת חיים שהייתה לי , קשה לי עם הריבים זה מדכא אותי ואני בטוחה שגם את בעלי . אני ממש צריכה עזרה אחרת אני מאמינה שהנישואים שלנו שהחלו מדהים מאהבת אמת מאוד גדולה עלולים להתפרק ... זה בקצרה , אני מניחה שמרוב ניסיונך אתה יכול לתאר לעצמך עוד פרטים .אני מאמינה שברגע שנעבור לגור בדירה משלנו הכל יחזור להיום טוב , שמתי לב שאיי שאני באמת אוהבת מאוד אינה נמצאת בסביבה הכל רגוע . למרות שיש ימים טובים זה לא הכל שחור . אבל כיום אין לאישי היקר סבלנות לכלום גם לא אלי , וגם לי אין אליו אנחנו מוצאים המון כעס אחד על השני . ופרט חשוב מאוד הילד שלנו היה חשוף לפעמים לריבים שלנו , אנו משתדלים מאוד לא לחשוף אותו לזה יותר ונותנים לו אין ספור חום ואהבה , הוא הדבר הכי מאושר שקרה לנו בחיים האלו אונו לא רוצים לפרק שום דבר בכדי לממנוע ממנו את הסבל שאולי יכול להיגרם מפרידה שלנו . אני מקווה שתוכל לעזור לי הכוחות שלי הולכים ונחלשים ...

אמאלה יקרה,
למעשה – נתת את הפיתרון. טכני אמנם, אבל הוא יכול ליצור שינוי: לעבור דירה. מתי אתם מתכוונים לעשות זאת?נדמה לי שיש עוד דברים חשובים שלא נאמרו בעניין הזה. למשל, שאולי אתם לא עוברים דירה לא רק בגלל העניין הכספי, אלא גם כי אתם לא שלמים עם המיקום? האם זה קשור לקריירות שלכם? לסמיכות הרצויה או הלא רצויה לאמא שלו ולאמא שלך? האם יכול להיות שחלק מהבעיות (למשל, שהוא מעט מאד בבית – זה גם מרחיק אתכם זה מזו, וגם גורם לו להרגיש חסר בית, כי אין לו "בית" שבו יוכל להרגיש בבית עכשיו) ייפתר אם תעברו דירה לאזור הסמוך יותר לתל-אביב? או אולי פתרון אחר אפשרי? האם חלק ממה שמפריע לכם לצאת מאמך הוא חלום שיש לכם, אולי על כסף שתחסכו שאתם רוצים לעשות איתו משהו, או על מיקום מגורים שעליו חלמתם? – חשבו על כל המכלול, והיו יצירתיים בחיפוש פתרונות, גם אם יש להם מחיר. נדמה לי שהמחיר שאתם משלמים עכשיו הוא הרסני, כך שאם תמשיכו לשלם אותו ממילא החלומות עלולים להתנפץ. אז עדיף אולי לדחות את החלומות בשנה שנתיים או שלוש, אבל לקיים זוגיות טובה שנעים יהיה להיות בה.