מכתב ישן ומתח זוגי

ד"ר אורן חסון שלוםכתבתי לך בעבר ותמיד ידעתי לחדש ולרענן את נקודת מבטי ולמשוך אותי כלפי מעלה!אני ובעלי (אמצע שנות השלושים), נשואים 5.5 שנים + שלושה ילדים, בחצי שנה האחרונה נמצאים בטיפול זוגי שמאוד חיזק ושיפר את התקשורת שלנו, בסך הכל אוהבים ומרוצים והחיים מאירים לנו פנים.עם כל זה, עדיין קיימת אצלי פינה קטנה בלב שלא נותנת מנוח. לבעלי בעבר, לפני שהכרנו, היתה מערכת יחסים מאוד סוערת ומשמעותית עם בחורה, שהיה לה חבר, כלומר בעלי היה מעין "דלת אחורית" בשבילה. קשר זה נגמר באופן קשה ואלים מצד בן זוגה שגילה על כך. אותה מערכת יחסים אינה נותנת לי מנוח.כשאני ובעלי הכרנו לקח זמן עד שהתחתנו ווייסדנו את התקשורת שלנו. במהלך הזמן הזה הוא הודה בפני שאותה ה"אקסית" (במרכאות כפולות) היתה הקשר המשמעותי ביותר עבורו. לפני שנה מצאתי מכתב אותו הוא שמר ממנה. פרט לכך שהבנתי ממנו שבעקבות אותו הסיפור הוא מאוד שינה את עצמו והחליט לדעת לשים גבולות במערכת יחסים זוגית ולא היות "מוקטן ומושפל" כלשונו.אני מברכת על התהליך שעבר ואני עדיין עם עצמי חשה קנאה, אפילו כעס, על אותו קשר שהיה שם לפני ועל אותה הבחורה שאינני מכירה. לעיתים אפילו בסתר ליבי הייתי רוצה להתחלף איתה רק כדי להרגיש את אותן הרגשות שחשה כשהייתה עם בעלי. לא הייתי כותבת לך אילמלא זה היה מציק ונמצא שם כל כך.כיום בעלי לא רוצה לדבר על זה, גם בטיפול הזוגי. מבחינתו מה שהיה היה והוא סגר את הסיפור (למרות ששמר במשך יותר מעשור את המכתב ההוא שמצאתי)איך אתה מציע לי להתמודד? האם זו רק בעיה שלי או שגם לו יש חלק בעניין?תודה!

יערה יקרה,
חבל שלא נתת לי קישורים לשיחות קודמות, זה היה עוזר מאד לכוון את התשובה שלי באופן מדוייק יותר.בעיקרון, העובדה שהוא שמר את המכתב עשר שנים, אינה אומרת הרבה. הפעולה שהוא עשה כדי לשמור היתה חד פעמית, ולפני עשר שנים. זה לא אומר שהוא חשב על זה בכל יום מאז, כדי להמשיך ולשמור את זה, זה קודם כל אומר שהוא לא טרח לעשות מחיקה מתישהו אחר-כך. אולי הוא לא טרח לעשות דבר עם זה אחר-כך.. הוא שמר את זה אז, ויתכן מאד שזהו.אתם בטיפול זוגי. אני מבין ממך שדיברתם על זה ביניכם, וזה נשאר לא פתור אבל הוא לא רוצה להעלות את זה בשיחה ביחד. יתכן שכדאי לך לשאול את המטפלת או המטפל שלכם אם יש מקום לפגישה בנפרד, ולהעלות את זה שם. ואז גם לשאול אם ואיך להעלות את הנושא בפגישה משותפת. יתכן גם ששיחה על זה בנפרד תהיה מספיק טובה כדי לעזור לך. כך או כך, כל עוד זה לא פתור אצלך, זה מקום לאי שביעות רצון ולמתח עבורך, בין אם מוצדק ובין אם לאו, ולכן יש לטפל בזה.