מכשולי אש ומים בזוגיות: איך לפתור?

אני נשואה מזה כ- 4 שנים, ויש לנו תינוק בן כחצי שנה.מאז תחילת נישואינו אנו נתקלים בסינדרום שחוזר על עצמו ומופיע אחת לכשבוע עד שבועיים, לאחר שכיף לנו מאוד, ואנו חשים בהשקעה של כל אחד מאיתנו בזוגיות. בדרך כלל אני אפילו חשה באיזו שהיא חוסר נוחות או תחושה בלתי מוסברת של כעס שמתגבש, ואז על פרט שולי ביותר בחיינו אנו מסוגלים לנהל ויכוח לכאורה של "שיחרור קיטור". הבעיה היא שאילו הויכוח היה מסתיים נקודתית, והיינו מסוגלים להתקדם קדימה, הכל היה בגבול הנורמה.אבל בפועל אנו יכולים להתווכח על "מצב החסה בשטחים" ולפתע הויכוח מידרדר ל"חיים שכאלה" על כל הכעסים והתסכולים שהיו לנו במהלך כל החיים המשותפים, כולל משפחה, חברים ועוד ועוד.מיותר לציין, כי הויכוח הופך מהר להתנצחות, מלחמה, העלבות, ופגיעות אחד בשני.בסוף המריבה כל אחד מאיתנו מרגיש ממש פצוע ושתת דם, וקשה לו להתקדם קדימה, ואז אנו מנסים לדבר על זה, מודעים לכך שאסור לנו להתווכח בצורה הזו, ואפילו אומרים שחיים לעצור את הריב על ההתחלה, ומנסים להחזיר את החיים למסלולם.אבל, כצפוי, לאחר כשבוע - שבועיים, שוב אני מרגישה את תחושת הבטן הבלתי מוסברת, מעין הרס עצמי, ונוצר שוב ויכוח מיותר, הרסי, שקשה לצאת ממנו. ממש מעגל קסמים שחוסר על עצמו.בשל המצב הקלוקל הזה, המיניות בינינו פחתה, ועל אף שאנו יודעים שכל אחד מאיתנו בפני עצמו הוא אדם טוב, הזוגיות שלנו במצב קשה ביותר.

אדווה יקרה,
מה שנפגע אצלכם בעיקר, הוא כנראה התחושה שהצד השני מקבל אתכם ומעריך אתכם, ולכן ויכוחים שוליים הופכים להיות התנצחות שעיקרה "את/ה צריכ/ה לכבד אותי ולא לזלזל בדעותי". וכשזה לא עובד, שניכם יוצאים מתוסכלים. בעיקר אולי משום שכל אחד מכם חושב שאולי הצד השני מתחפר בדעותיו ולא מוכן להקשיב, ולו רק שייצא מנצח בויכוח. סביר להניח ששניכם צודקים בקו המחשבה הזה, ואת זה אני אומר לא משום שאני מכיר אתכם, אלא משום שאני מכיר את דגם הפעולה הזה.הקושי הזה נוצר משום שהצורך שלכם בהערכה של הצד השני חשוב לכם יותר מאשר זוגיות שליווה. ואולי משום שאתם צריכים חיזוקים, כי אתם לא לגמרי בטוחים שאתם שם זה לזו, באש ובמים. אז אתם מעבירים את הצד השני באש ובמים, כדי לבדוק, ומגדילים את מכשולי האש והמים, עד שהצד השני אינו מסוגל לעבור את המחסום. היתרון של הגדלת המכשולים הוא שאתם יודעים בדיוק מהם הגבולות שלכם. החסרון הוא שככל שאתם עושים זאת יותר, אתם מקטינים את התרומה של הזוגיות שלכם לאושר האישי, ולכן מסכנים את שלמותה.מה שאת מתארת, עלול להחריף. כי יש לזה נטיה להתגלגל ככדור שלג, ולגדול תוך כדי שהוא מזין את עצמו. אם החשש הזה הוא ממשי, כדאי שתקדימו להגיע ליעוץ זוגי, כדי ללמוד לעצור את זה כשזה עוד קטן. אחר-כך, קשה יותר.