מיניות שהלכה לאיבוד - פתרונות אפשריים

הי ברכות לפורום מצויןןאני בת 33 נשואה שנתיים + שנתיים וחצי של מגורים משותפים קודם לנישואין.מאז ההריון לפני שנה ו 9 חודשים תדירות יחסי המין שלנו ירדה בצורה דראסטית בהתחלה זה מ-א-ד הפריע לי שוחחתי ע"כ רבות עם בן זוגי והוא טען שהוא מפחד לפגוע בעובר, כשהסברתי שכל רופא נשים ואף זה שלי אמר שמותר לקיים יחסי מין בהריון תקין ללא חשש לעובר הוא בכ"ז לא השתכנע. וכך חלפו להם חודשי הריון ארוכים בהם הייתי מתוסכלת מהמצב ואף טענתי בפניו שכנראה שאינו נמשך אלי...לאחר הלידה המצב לא השתנה מבחינתו ואני כבר מרוב תסכול לא רציתי ובנוסף עד היום אני לא אוהבת את גופי שעדין מלא מאד וניכרים עליו סימני ניתוח קיסרי, מתיחה וכיוב... (לא מושך במיוחד).מה שנראה עצוב שדי השלמנו עם המצב. יחסי מין חפוזים אחת לחודש או אפילו פחות...ודווקא מחוץ למיטה אנו מסתדרים אפילו טוב מבעבר.אני מניחה שזה מאד קשור לאהבה של שנינו את בנינו המקסים.אני יודעת שבנזוגי לא בוגד עם נשים אחרות.לכאורה השלמתי עם המצב ואני חסרת חשק אך אני מוטרדת מהמחשבה שאנו רק בתחילת חיינו המשתופים, מה זה אומר עלינו ועל עתידנו???תודה על תגובתךפלונית אלמונית

פלונית יקרה,
תודה על הברכות...קודם כל, כדאי שתביני שאת לא לבד. כלומר, כל מה שאת מתארת ידוע וקורה הרבה. זה מזכיר לי את הסרט "קינסי" – על החוקר שכתב את דו"ח קינסי הידוע על מיניות האדם. אם הסרט עדיין נמצא בבתי-הקולנוע – לכו לראות אותו!בקטע מסויים בתחילת הסרט, קינסי די מבוגר ובתול, אשתו הטריה, סטודנטית שלו בעבר ובתולה גם היא, והם מנסים לממש את נישואיהם, והסקס ביניהם לא מסתדר. זה רגע הגילוי החשוב והכי מרתק בסרט, כי בו קינסי אומר: "רגע, יש לנו בעייה. אבל לא יכול להיות שאנחנו היחידים בעולם עם הבעיה הזו. ואם כך, אז בטוח שיש לזה פתרון! בואי ונלך לסקסולוג." – והם הולכים ופותרים את הבעיה, וחיי המין שלהם (ועוד כמה דברים נוספים) משתנים ללא הכר.פלונית, לכו למטפל מיני. יש פתרונות לדברים. ולגבי יחסך לגוף שלך – קודם כל שתביני שבטוח שזה מפריע לך יותר מאשר לו. לא אכנס לפרטים, אבל יש מחקרים המצביעים על כך שנשים יותר ביקורתיות לגבי גופן מאשר הגברים לגבי גופן של נשים. לנשים רבות מפריעים פגמים לכאורה (וגם לא לכאורה) בגופן, אבל מה שמפריע להן במיניות שלהן אינו הפגמים כמו החרדות שמא הן תדחינה את בני-זוגן, או שהוא יראה את כל ה"פגמים" ואולי יחפש נשים יותר "מושלמות". חלקן עובר לעשות זאת רק בחדר חשוך, אחרות דואגות כל הזמן לאיך שהן נראות בכל רגע, ומרוב דאגה הן מאבדות את היכולת להתמסר, ושוכחות שיחסי מין טובים קשורים להתמסרות ולהתמכרות לתחושות.

תודה על תשובתך, אנסה להשיג את הסרט אולי יש בספריות DVD.ולעצם הענין משום מה תמיד נראה לי שמיניות אינה דבר נפרד אלא חלק ממכלול ואולי אצל סקסולוג ההתיחסות הצרה אך ורק למין לא תגע בבעיה האמיתית.ז"א בעיות אחרות בזוגיות שבמקום להתמודד איתם אנחנו משליכים את הכל לכיוון המין.האם סקסולוג יגע גם בנקודות אלא?משום מה נראה לי מאד מביך לשטוח את חיי או חוסר חיי המין מול איש זר.לעיתים אני שואלת את עצמי האם בכלל לנסות ולפתור את הענין, הרי זה לא חסר לי מאד אני אפילו לא מוצאת את עצמי מפנטזת על משהו או מישהו אחר...אני תוהה האם יכול להיות מצב או פרק בחיים בו ניתן להשלים עם מצב כזה?יותר קשה לי עם התחושה שזה לא נורמלי אך אני חיה יחסית בשלום עם החסרון....

פלונית יקרה,
את צודקת בכך שמיניות היא חלק ממכלול. לו הייתי חושב שהקשיים המיניים שלכם נובעים בעיקר ממקור תקשורתי, כלומר מהשפעת הבטים אחרים של הזוגיות על הרצון שלכם להיות ביחד, הייתי מזמין אתכם אלי. לא שאין לכם בעיה בתקשורת, אבל הסימפטומים, לפי התאור שלך, הם בעיקרם במישור המיני. גם הקושי שלכם בתקשורת נראה לי בעיקר ממבוכה לדבר על הנושא המיני ולפתוח אותו, ולא מחוסר הבנות בנושאים אחרים. לכן הנכון הוא ללכת למטפל מיני שהוא גם מטפל זוגי, ויש לא מעטים כאלה.