מיניות וזוגיות: מה עומד מאחורי היעדר סקס

היי ד"ר אורן,בת זוגי ואני (שנינו בני 30) חברים הכי טובים, מדברים על הכל, אוהבים מאוד ונהנים מזוגיות פורה, מפרה ומרגשת... חוץ מנושא אחד - סקס.בתחילת הקשר שלנו האינטימיות בינינו אותגרה מכך ששנינו עוד גרנו אצל ההורים, כל אחד מסיבותיו. היינו יוצאים לצימרים, בתי מלון כשהתאפשר או מתארחים אחד אצל השניה ושם מוצאים את ההזדמנות. זה לא קרה הרבה, כמובן, בממוצע פעם ב-3 שבועות עד חודש.בארבעת החודשים האחרונים אני גר בדירה משלי והיא מתארחת אצלי בממוצע פעמיים בשבוע. הבעיה היא שהתדירות לא השתפרה, אפילו הוחמרה. הסקס בינינו טוב מאוד, כשיש סקס. אבל כמעט בכל הזמנות שאני מנסה לבנות, היא מכשילה את זה, לפעמים זה אפילו מרגיש קצת מכוון. כמובן (מעצם היותנו חברים כל כך טובים) שהעליתי את העניין יותר מפעם, אבל מעולם לא קיבלתי תשובה חד משמעית לשאלה "למה".אני אוהב אותה מאוד אבל החשד שהיא פשוט לא נמשכת אלי הולך וגובר, היא כמובן מכחישה, אבל אני אובד עיצות ומתוסכל מזה מאוד מאוד. היום התדירות שלנו כבר פחותה מאחת לחודש ולא נראה שיפור באופק. מה לעשות?!

אפיקורס יקר,
אם אתם ביחד, ומרגישים טוב עם הזוגיות שלכם, אז גם אם אין סקס זה לא אומר בהכרח שהיא נמשכת אליך פחות מאשר לגברים אחרים. בהחלט קיימות אפשרויות אחרות, שבגלל הקשר הטוב שלכם הייתי אומר שאולי הן אפילו יותר סבירות. ובכל מקרה, יש לבדוק אותן. המיניות שלנו מותנית לא רק במשיכה, אלא גם בעכבות. ועכבות יכולות להיות תוצאה של חינוך, של הסטוריה רעה – ובכלל זה גם טראומות מיניות שנחוו בעבר, ושל בניית השקפת עולם שמרנית, בהיבט המיני שלה. זה נכון הן לגבי גברים והן לגבי נשים, אבל משמעותי יותר לנשים – גם בגלל מוסכמות חברתיות, וגם בשל הפגיעוּת הרבה יותר של נשים בהשוואה לגברים. מה מתוך זה נכון אצל בת זוגך, איני יודע.אני חושב שכדאי לפתוח את הדברים איתה – לא כהאשמה, אלא כנסיון להבין. לא עם ציפיה לתיקון או לאכזבה, אלא מתוך אהבה, חמלה ורצון להיות לצידה. ואחר-כך, לנסות לפיכך לתקן. במידת הצורך – בטיפול מיני. במידת הצורך – אם היא חוששת מטיפול מיני – להתחיל בטיפול זוגי, לפחות כדי להפחית את החשש הראשוני (אם כי לא צריך להיות כזה, אבל יתכן שיהיה, בגלל המבוכה). ואגב, מטפלים מיניים רבים הם גם מטפלים זוגיים. ואם היא תתקשה לדבר איתך למרות הנסיונות שלך (שצריכים להיעשות עם הרבה התחשבות, מחשבה ואמפתיה, ולא מתוך לחץ, ולדעת לסגת כאשר היא מבקשת או נסוגה), תציע שתלך לטיפול – נפשי או מיני, כרצונה. אבל גם מתוך בקשה שכאשר תהיה מוכנה, שתדבר איתך – גם אם זה ייקח חודשים עד אז.