מחשבות רסניות בזוגיות - איך להתמודד

ד"ר חסון שלום
רב.זו אינה פעם ראשונה שאני פונה לעזרתך ועיצתך ונעים לדעת שיש לאן לפנות שצריך.ככה: אני בת 26, נשואה קרוב ל 4 חודשים.הבעיה שלי היא שגם לפני החתונה היו לי חששות ומחשבות ולאחר מחשבות רבות החלטתי שזהו אכן הצדע שאני רוצה לעשות וכי הרגשות שהיו לי באו מתוך חשש,בלבול וסיטואציית חיים חדשה שעלי להיות מוכנה לה.עכשיו,4 חודשים אחרי, אני מרוצה מההחלטה שעשיתי, אני יודעת שזהו הגבר הנכון בשבילי, הוא חבר הכי טוב שלי, אין דבר שהוא לא יודע עלי. אני יודעת שהוא יהיה אבא נהדר לילדים ש(אנחנו מאוד רוצים עוד שנה-שנתיים)יהיו לנו,והוא יעשה ועושה הכל כדי לעשות אותצי מאושרת.הוא באמת חבר מדהים ובעל מקסים.העניין הוא שאנחנו שנינו עובדים מאוד קשה ולומדים באוניברסיטה ולכן לא ממש רואים אחד את השני. כבר אמרתי לו כמה פעמים שאני חושבת שזה מכביד על הקשר שלנו ושדברים ייראו אחרת לגמרי אם נעשה מזהו ביחד,שיהיה רק שלנו. חשבנו ללכת לחוג כלשהו יחד,אתה יודע, שיהיה זמן ששנינו מצפים לו במהלך השבוע,זמן איכות שלנו.. אבל לצערי אין לנו את היכולת כלכלית לזה... אז אנחנו מנסים לעשות דבירם בבית שלא עושים כסף.כמו כן במהחלך היום יום שאני עסוקה ואני מדברת איתו בטלפון או נפגשת איתו לכוס קפה בקמפוס,הכל סבבה וכיף לי לראות אותו ואני כבר מתה להגיע הביתה לשים רגליים על השולחן עם כוס קפה ולדבר איתו על שטויות.אבל,ופה מתחילה הבעיה שלי - שאני חוזרת הביתה ואני לבד והוא עוד לא הגיע,אני מתחילה לחשוב אולי בעצם אני כבר לא אוהבת אותו כמו שאהבתי בהתחלה. אבל אז אני אומרת לעצמי שאני כן אוהבת אותו אבל אולי כבר לא מאוהבת.או שבעצם כבר אין את ההתלבהות של ההתחלה (אנחנו כבר יחד קרוב ל 4 שנים) ואומרת לעצמי :"וואלה זה בסדר, לא אמורה להיות לי ההתלהבות הזו". אבל אז:"למה שלא תהיה לי? אני לא זקנה בת 80,אני כולה 26 ואמורה להיות מרוגשת מכל דבר.." אבל אז חושבת שאולי זה לא בסדר שיש לי את המחשבות האלה ובגלל שיש לי את כל המחשבות האלה זה באמת מוכיח שאני כבר לא אוהבת אותו.אבל אז אני אומרת לעצמי :"מה פתאום,את כן אוהבת אותו את פשוט כבר לא מאוהבת"... וככה זה נמשך ונמשך.נכון מרגיז? אז אצלי זה ככה בתוךף הראש וזה עוד יותר מרגיז.עד שהוא מגיע הביתה והכל עובר וטוב לי וכיף לי.אתה מבין? אני בסרטים כאלו רק שאני לבד.אני מעסיקה את עצמי אבל לפעמים יש גם רגעים של שקט ואז זה בא..מה עושים? אני מוצאת את עצמי חושבת על דברים כאלה אך ורק שאני לבד ונמאאאאאאאאאאס לי מזה לגמרי.תודה רבה,חג שמח...

נשואה יקרה,
יש לי רושם שאין לך בעיה באהבה שלך, אלא ב"מחשבות הרסניות" שאת מכניסה עצמך אליהן כשאת לבד. הן מורידות את מצב הרוח שלך, וכאשר הדבר העיקרי שבו את עוסקת הוא הזוגיות, את משליכה מכך על מצב הזוגיות. לולא היתה לך זוגיות, היית משליכה אותן על התדמית העצמית שלך שאת לא מצליחה למצוא בן זוג, או על העבודה שלך שאינה מספיק טובה, או על היחסים עם ההורים שלך. את צריכה ללמד את עצמך טכניקות שעובדות אצלך שיוציאו אותך משם. חפשי עיסוקים, או לכי לחברות, או לכי להורים או לכי לקולנוע או לשוטט ברחובות ולראות חנויות, או תראי בבית סרטיDVDאו וידיאו שמעניינים אותך, או שמשפרים את מצב הרוח שלך, או תקראי ספרים שירתקו אותך או תקשיבי למוזיקה – מה שעובד עלייך. ואם את מרגישה שאת לא מצליחה לעשות את זה לבד, חפשי טיפול פסיכולוגי שילמד אותך קצת טכניקות ותרגילים לשיפור מצב הרוח.ייתכן שפסיכולוג ביהייביוריסטי יהיה הפתרון הנכון, אם תרצי לנסות זאת.

ד"ר יקר,
ידעתי שתצליח לשפר לי את המצברוח...שבוע נפלא וחג שמח

הי לנשואה קצת, אני מצליחה ממש להבין אותך ויותר מזה הופתעתי שיש עוד מישהי שחושבת כמוני, אז נכון שאת נשואה ואני עם החבר בסה"כ שנה וחצי אבל לפעמים אני נכנסת למחשבות שאת מתארת, בדיוק אלה ובעיקר שאני לבד, ממש מבינה לליבך כמה מעיק זה יכול להיות- מרוב מחשבות לפעמיים הרגשתי שאיבדתי כבר את מה שאני מרגישה באמת ורק משכנעת את עצמי שאני כן אוהבת או לא אוהבת, אני בעצת חברות ומשפחה החלטתי לתת לזמן לעשות את שלו, ובנתיים כמו עצתו של הדר' לנסות להתעסק בדברים אחרים למרות שאני לא אשקר בלי להתאמץ יותר מדי המחשבות האלה חודרות פה ושם.... אז לדעתי אם זה ימשיך להעיק עליך אולי שווה לנסות טיפול ואלי פשוט לנסות גם עבודה עצמית אני מנסה...\זהו מאחלת לך בהצלחה וגם לי.