מחשבות בזמן מין: ניתוח רגשי

שלום רב,
אני בת 32, נמצאת במערכת יחסים כארבע שנים. כבר הייתי במערכות יחסים ארוכות, אבל זו הפעם הראשונה שאני מרגישה כל כך מחוייבת אוהבת ונאהבת. מבחינתי, זו מערכת היחסים שלי להמשך חיי (ברור לי שדברים יכולים להשתנות, אבל בכל זאת, כרגע, כך אני מרגישה) וגם בן הזוג שלי מרגיש כך, גם לפי דבריו, וגם זהו המסר הלא מילולי שאני מקבלת ממנו.עם זאת, ולמרות האהבה הגדולה, יש לנו בעיה ביחסי המין שלנו. כיום הם טובים סה"כ אבל די מנומנמים, ולא ממש מספקים צרכים שהם מעבר לצרכים הפיזיים.עלי לציין, שכבר מהתחלה זירת יחסי המין היתה זירת המאבקים העיקריים שלנו. מאבקי כוחות, שאלת קרבה...הכל התמצה שם, כאשר הוא זה שרצה יותר (קרבה פיזית בכלל, לא רק סקס) ואני יותר שמרתי על מרחב, מתוך פחד להבלע.לפני שהכרתי אותו, הייתי אדם מאד מאד מיני, עם נכונות להתנסות ולנסות הרבה דברים, ועם יצר מיני חזק. לי יש גם יותר נסיון ממנו, ובאיזשהו מקום, היתה לי התחושה שגם זה מפריע לו (מצד אחד) ומצד שני, הוא רוצה להתנסות בדברים באמצעותי, כאילו שהוא רצה שאני "אוביל".מעבר לחששות שלי מהבלעות, הרגשתי בהתחלה, איתו, שדרך קיום יחסי המין שאני רוצה שתהיה לי איתו שונה - הרבה יותר "רכה" ממה שהיה לי בעבר. דברים שמאד נהניתי מהם בעבר, לא יכולתי לעשות איתו, למרות שהוא רצה והסכים להתנסויות חדשות מבחינתו. הרגשתי שאני פשוט לא מסוגלת. יותר, זה לא היה "זיון", זה הפך למין "מעשה אהבה" רומנטי - כמו בסרטים.עם השנים, דברים התאזנו ביננו. כיום הוא רוצה הרבה פחות, אני רוצה יותר, והרבה יותר מוכנה ואף רוצה מגע פיזי קרוב ואינטימי. התחושה של שנינו היא שדברים סה"כ טובים, מדי פעם יש סקס ממש ממש טוב, אבל רוב הזמן, כשיש סקס, בתדירות יחסית נמוכה (פעם בשבוע בערך, לעיתים רחוקות יותר או פחות) הוא "בסדר" מספק צרכים פיזיים אבל ממש אין בו התלהבות.אני יודעת שאחרי ארבע שנים, דברים שונים (אבל אצלנו מההתחלה היה קשה). גם בעבר, במערכות יחסים ארוכות, התדירות והאיכות השתנתה, אבל כאן..משהו מרגיש אחר. התדירות הנמוכה לא נובעת מהתרחקות רגשית (לרוב) אלא שיש איזה חוסר בצורך, וכן, זה מפריע לי.ניסינו לדבר על זה (יש ביננו תקשורת טובה, אנחנו מאד מודעים לדברים ומדברים עליהם) אבל שום דבר לא יצא מזה. בכל פעם שאנחנו מנסים "לגוון", מרגיש לי מאד מוזר, לא שייך, לא נכון...משהו בי מאד מרוצה מהקביעות והנוחות, מהאיזון, ומשהו אחר, רוצה ריגושים (מיניים, לא אחרים) כמו פעם. ברור לי שזה הגבר שאני נשארת איתו, השאלה היא האם לנסות בכל זאת לשנות, ואיך, או שלוותר על הפנטזיה?(אה ועוד משהו שנזכרתי בו, שהוא בטוח מהותי וחשוב - תמיד תמיד כשאני שוכבת עם מישהו, לא משנה מי, אני מפנטזת על מישהו אחר ממי שאני שוכבת איתו. חשבתי על זה שזה אולי סוג של בריחה מאינטימיות ואולי משהו אחר?).מצטערת שיצאה לי כזו מגילה...אשמח לשמוע מה אתה חושב.

יעלה יקרה,
אני לא יודע אם מחשבה על גבר אחר תוך כדי משגל עם בן זוג היא בריחה, אבל אולי היא פנטזיה על מצבים של סיכון, שאולי מעלים אצלך את הריגוש המיני. לא ברור לי עדיין אם זה קשור ליתר נושאי המכתב.ולעניין עצמו: עושה רושם שאת היחסים הנוכחיים שלך רצית מלכתחילה לייצב קודם כל, ולכן החלטת, במודע או במודע חלקי, להרגיע את המיניות שלך. יכול להיות שפחדת מסערות, שבסיומן את עלולה למצוא עצמך לא רק בשיא הגל המקציף, אלא גם בתחתיתו, סמוך מאד לקרקעית. אפשרות אחרת היא שרצית לוודא שהוא אינו רוצה בך בשל המיניות שלך בלבד, אלא גם בשל כל המכלול שהוא את, כלומר, העמדת אותו במבחן. כך או כך, כנראה שזה גם עבד, והעובדה היא שאתם עכשיו עדיין ביחד, בזוגיות טובה, 4 שנים אחרי. המיניות היום חשובה לכם, אבל היא כבר לא הדבר המרכזי. מה שמבלבל אותך קצת הוא אולי המעבר הזה מ"הידלקות" שאופיינית לתחילת קשרים, לקשר של אהבה, רגוע, רומנטי, שקט יותר, שהמיניות היא חלק ממנו. למרות שזה הדבר שאליו שאפת להגיע, לפי מה שהבנתי מדברייך, הרי מין רגוע אינו נדרש באותה מידה ובאותה תכיפות כמו מין גועש וסוער. ואולי זו בדיוק הסיבה שהאינטואיציה שלך הנחתה אותך לסגנון זה של יחסים? כזה שייצור יציבות רגשית, ויוריד משניכם מתחים מיניים שעלולים, עם הזמן, לגרום לכם להביט החוצה ולראות מה עוד יש?היום, נדמה לי שאת קרועה בין שני הדברים: הרגש שלך והתחושות שלך מרוצים מ"הקביעות והנוחות, מהאיזון ומשהו אחר", ודווקא השכל שלך תוהה פתאום לאן נעלמו הריגושים, ומעלה בך חששות ופחדים. קצת הפוך על הפוך, לא?הייתי מציע לך ללכת, בדרך כלל, עם הרגש שלך. אבל אולי כדאי לבנות לכם איזה שהוא מפלט, חיצוני לחיים שלכם, פעם פעמיים בשנה, באיזה שהוא בית מלון רומנטי, עם ג'אקוזי ונוף נפלא, אולי אפילו פתוח לרווחה שתוכלו לראות ממנו נוף ומלואו, או בבית מלון אירופאי חשוך, מרופד יפה ונקי, או באיזו ביקתה שתשכרו לכם באיזה שהוא יער או בקצה הר, רחוק מאנשים, ובמפלט הזה בנו לכם כללים מיניים ורומנטיים חדשים משלכם, על הסערות והשגיונות והחלומות שלכם, שיהיו טובים רק לשם. וכך תוכלי לחיות בבטחון עם השקט והשלווה שלך מחד, ועם הסערות, כשהן מוגדרות היטב ושאינן יכולות להזיק לחיים הנוחים שלך, מאידך. והציפיה שלכם, לפעם הבאה, והדריכות לקראתה כשהיא מתקרבת ובאה, יכולים לעשות לכם הרבה טוב.האם כל זה, יעלה, מתחבר אצלך לאיזה שהוא פסיפס הגיוני שמתאים לקו החשיבה והרגש שלך?