מורכבות בזוגיות: איך להתמודד

היי ד"ר חסון,המליצו לי על הפורום שלך.כותבת בעקבות קשר רציני חדש שנוצר בחיי. אני מרגישה לראשונה שהקשר חשוב לי, שהבחור שאני יוצאת איתו מספיק ראוי להציג אותו בפני חברות והמשפחה ואכן הצגתי. אני בדרך כלל טיפוס מאוד אינדיבידואלי. מספר החברים שלי מצומצם, וגם הם יודעים עליי מעט. גם כלפי המשפחה שלי אני לא מאוד פתוחה. אפשר לומר שהקשר הכי טוב שיש לי הוא עם עצמי... זה גם נובע אולי בגלל שאני מאוד רגישה וגם מתוך חוויות קשות שעברתי ואני גם מין טיפוס שהוא אומן כזה, אני כותבת.. מציירת... מוצאת דרכים לבטא את עולמי הפנימי הכי טוב כשאני לבד, ועולמי הפנימי סבוך ומאוד רגשי...הקשר הזה שנוצר לי עכשיו עם הבחור הוא משהו שאף פעם לא חשבתי שיהיה לי. תמיד חשבתי שאשאר לבד, שאני לא אחת כזאת שמתאים לה להיות בזוגיות, שאני לא יודעת להיפתח לעוד מישהו. והקשר הזה עכשיו מערער אותי, אני מרגישה לפעמים שאני לא מצליחה מספיק להביא את עצמי, מספיק לחשוף את עצמי בפניו ואז אני גם מרגישה אשמה שאני לא מביאה את הלב שלי כפי שהוא מביא אותו לי וגם מרגישה פחד שהזוגיות הזאת לא תצלח כי אני לא יודעת איך להתנהג.לפעמים יש לי מחשבות מאוד עמוקות שאני חוששת שהוא לא יוכל להבין אף פעם. פעם חשבתי שאולי אני צריכה בחור עמוק כמוני אבל אני קולטת שהבחורים האלה מאוד מסובכים בדרך כלל וקשה לפתח איתם מערכת יחסים שמבוססת על ביטחון. ואיתו אני כן מרגישה ביטחון וזה חשוב לי. אני גם לא יודעת אם אני עם הבחור הנכון כי באמת תמיד פחדתי להכנס לקשר. מרגישה שיש לי המון רבדים עמוקים והקשר שלנו הוא רק ברובד מסוים ומעבר לזה חוששת שלא אצליח להגיע איתו. אנחנו ארבעה חודשים יחד. בני 25. אז אני מתחילה לחשוש שאולי אף אחד אף פעם בכלל לא יוכל להבין אותי. התחושות האלה קשות לי. אני מרגישה שאנחנו נפגשים אני משהו אחד ואז אני חוזרת להיות לבד ואני משהו אחר, מתבוננת בסקרנות על העולם, יותר יכולה לשבת עם המחשבות שלי והרגשות שלי לבד.. לאן שזה לוקח אותי. עולם הדמיון שלי עשיר. פתאום אני חופשיה שוב כשאני לבד. אני חוששת שאני לא מספיק אוהבת אותו או שאולי אני לא מספיק פתוחה איתו או שאולי תמיד לא משנה באיזה קשר אני אהיה אני תמיד ארגיש לבד. שאני לא יכולה שלגמרי יבינו אותי. וזה הכי מפחיד אותי .

בר 25 יקרה,
אגיד לך מה אני שומע ממך. אני שומע שאת אדם מורכב, שאולי קצת פוחד מהמורכבות הזו. אולי בעיקר, חושש מכך שהמורכבות הזו לא מסתדרת זו עם זו. כלומר, האדם שאת, כשאת איתו, עם האדם שאת, כשאת לבד.כנראה שניהם את, ויש בך גמישות להתאים את עצמך אליו ואל עצמך כשאת איתו וכשאת לבד, ויש בך צורך להיות עם גבר כמוהו, בשל הדברים אצלו שמתחברים למרכיבים מסויימים שלך, וצורך להיות לבד, כי שם את בטוחה עדיין יותר עם המרכיבים האחרים שלך, ושכנראה תמיד, כדי להיות מחוברת אליהם וכדי לפתח אותם ולהעמיק בהם, תצטרכי גם את הלבד.לכן אולי כדי לך לבחון את הציפיות שלך, ולשאול את עצמך האם זה חייב להיות כך? כלומר, האם את חייבת להיות ולחיות בתוך הציפיות הנורמטיביות של זוגיות ואהבה? כי למה? האם זה כי אם זה לא "הכל", אז זה לא כלום? האם את חייבת להיות ולחיות בשלמות בתוך הציפיות שלך של הקיום היצירתי והנפשי שלך ואם זה לא הכל אז זה לא שווה?נראה לי שאת גם וגם, ולכן אפשר ליצור פשרות בין צרכים מנוגדים, כך שהחסכים במימד אחד, יפוצו על ידי יתרונות במימד האחר, ולהיפך.ולהבין שגם בזוגיות, יתכן שבן הזוג שלך לא יבין אותך עד הסוף. זה משהו ששניכם תצטרכו להתמודד איתו, ואם תצליחו לדבר על הציפיות, ולהבין שגם אם הן לא תואם איזה שהוא אידיאל לא ריאלי, במקרה שלך, זו עדיין יכולה להיות זוגיות נפלאה. ועם הזמן, אולי תביני שגם אצלו יש מורכבויות שלא תמיד תביני עד הסוף, אבל אחרת.